הסיפור שלי מתחיל ביום די שקט בבסיס כלשהו (במ"מ ) בצפון הארץ. הסתובבתי לי בשביל שמוביל בין המגורים לחדר-אוכל, סתם ככה כי לא היה לי משהו לעשות. "הדבר היחיד שאני רוצה עכשיו זה לישון, תאמין לי", אמרתי לחבר מהמחלקה שלי, שכמובן - האמין לי. בדרך-כלל מהרגע שאני נכנס למגורים ועד לרגע שאני מגיע לדלת של החדר שלי יש לי בדיוק 20 שניות של התחמקות חסרת פשרות מהרס"פ שלי. אז לכל מי שלא יודע, רס"פ זה אדם עם חוסר יכולת בסיסית לראות מישהו שלא עושה כלום, תמיד יהיה איזה בדל סיגריה על הרצפה, איזה טישו זרוק בחוץ ועלה של אקליפטוס שיחכה רק לך שתרים אותו. עברתי בדלת של בניין המגורים, זהו, מעכשיו יש לי 20 שניות של חסד ביני לבין המיטה. אני מתחיל ללכת, מסתכל לכל הכיוונים, מספר צעדים מפרידים ביני לבין החדר שלי. מחפש את המפתח, מכניס את המפתח לדלת, טיפה מסתבך... "א-ל-נ-ת-ן!!" "Oh man"...
מה לעזאזל הוא רוצה עכשיו? - "תקשיב, גלעד לא יכול להגיע לשמירה שלו היום, אני צריך שתחליף אותו והוא יחזיר לך כשהוא יגיע לבסיס". "מה אתה רציני? שמרתי אתמול! מה עוד פעם עליית משמר וכל השטויות האלה???" "אין מה לעשות...". אני כבר התייאשתי מלהתווכח...
השעה 22:00, ארבע שעות שמירה בפתח ואמנם הפז"מ שלי לא בשמים, אבל אין לי כח! משתרך לי לאיטי עם האפוד לעבר הש"ג, אפילו לא הספקתי לבדוק מי שומר איתי, נקווה שזה יהיה מישהו מעניין, שיעביר את ארבעת השעות הקרובות... מתקרב לעמדה, פתאום אני מבחין בצללית מוכרת...
איך מישהו בישיבה רשם לי פעם בהודעה? "תהנה בשמירה, שכנראה תהיה עם אנאלפאבת תורן או עם איזה חפרן שמאלן", הוא לא ידע כמה הוא צדק... נתקעתי בשמירה עם בר, קיבוצניק מעמק יזרעאל עם אהבה ליהדות בערך כמו שאני אוהב את קציצות-יום-שלישי של עליזה. נו שויין, איך אמר מאיר אריאל? עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. כולה ארבע שעות חסרות מעש שהדבר הכי מעניין שאתה יכול לעשות זה להרוג את היתושים הענקיים האלה שבאים בקיץ ולנסות לא להגיע לוויכוח עם הקיבוצניק ששום זריקת יהדות שבעולם לא תעזור לו. פתאום הוא מוציא מהאפוד שלו סטיקלייט ומנסה לפתוח בשיחה "אתה יודע? כולם קוראים לזה סטיקלייט, אבל העטיפה רשום לייט-סטיק". נו באמת, ניסיון עלוב לפתיחת שיחה... אבל נזרום...
"וואלה? האמת שיש שיר שזה אחת השורות שם (לעיונכם ביו-טיוב. לל"צ .)".
"מגניב אחי! וואלה לא חשבתי שאתם מקשיבים למוזיקה הזאת, אתה יודע, דתיים וזה...", הכופר הזה בטח חושב שאנחנו המקפצים מהמכוניות של ברסלב בת"א...
"אנחנו לא כאלה מנותקים כמו שאתם חושבים וכמו שזה נראה מבחוץ"
"אח של אמא שלי הוא מהדתיים החזקים, אלה שהולכים עם החליפות והשועל על הראש"
"הא, אז הוא חרדי... אנחנו דתיים-לאומיים, זה סוג שונה של דתיים". אם אני אתחיל להסביר לו עכשיו את כל ההתפלגויות של הדתיים אנחנו יכולים למשוך על זה את כל השמירה!
"תגיד, באמת נראה לך שיש אלוהים וכל הדברים האלה?"
וואי, אין לי כח אליו, נו באמת, ניסיתי להיות נחמד, אבל כמה אפשר להיות מחוייך עם הקיבוצניק הזה שחופר לך כל השמירה, ואני בטוח שהוא מנסה להקניט עם השאלות האלה שלו, כי ת'כלס הוא לא מצפה שאני יציג לו את כל מה שאני לומד כבר 20 שנה בכמה שעות של שמירה, אז שיפסיק לחפור, שיישאר בקיבוץ שלו ושיחגוג את חג הכיפורים בסחנה ! עפתי לעשות איזה פטרול...
--- --- ---
שוב יום די שקט בבסיס, כבר עבר שבוע מהשמירה הזאת וב"ה לא שמעתי מהבחור שום דבר, קצת שקט מוויכוחים לא יזיק לי... מרחוק אני רואה את יאיר חוזר מהבית-כנסת "שומע אחי? הייתי עכשיו בבית-כנסת, ואת מי אני רואה שם? את בר! ניסה להניח תפילין לבד חחחח לא הצליח לבחור, אז עזרתי לו..."
עזבו, בטח הוא מחפש דרך חדשה לצחוק על דתיים...
תגובהתגובות