בעיניים טרוטות,
רגליי במדבר.
והמארש מנגן מלחמה שבחוץ,
עת קולי רועם על ההר:
הילחם, היה לגבר!
הד עמום.
היה אתה, תחילה, להר.
וקולי אז נראה, ובצעקה הוא מבטיח:
אמות, בחיי, אמות
או אכבוש את ההר.
וההד צוחק לו בלאט.
כבוש עצמך, תחילה, כבוש עצמך.
תגובהתגובות