בעלי במות

פורסם בתאריך ז' בסיון תשע"א, 09/06/2011

                             "תאות ענוים שמעת ה', תכין לבם תקשב אוזניך"(תהלים פי"א פי"ז)

                                                  - "ענוים, הגיע זמן גאולתכם".

בעלי במות,

נוסו מצל אימתכם

שנמלטים הנכם ממנו,

לא לגלות את עצמכם לעצמכם.

 

נוסו לבמות גאוותכם

והקריבו את טיפת דם אנושיותכם

האחרונה למען תפוץ גאוותכם ברמה.

 

כתרו את הבמות,

ספרו בהבל-פי-אשפתות-מעשיכם

וקטרום לאפכם לניחוחות.

 

הקריבו את עצמכם כבהמות על הבמות,

כי אש יצאה מחשבון,

מצדיקים, חושבי  י ר א ת  א ל ו ק י ם,

ותצת אש בבמותכם, בבשרכם - קרבנכם.

 

"עבדו את ה'"

 

גאוה, הלואי במילותי אגדעך,

אך אם זו את - אין אני יודעך!

 

"כי דורש דמים אותם זכר, לא שכח צעקת (עניים כתיב) ענוים"(תהלים פ"ט פי"ג)

         "שיתה ה' מורה להם, ידעו גוים אנוש המה, סלה" (שם שם פכ"א)

תגובהתגובות