פסיפס אתר יצירה

כיסופים

מאת
elntnz

פורסם בתאריך ט"ו בשבט תשע"ב, 08/02/2012

את שומעת, איוושת השמלה שקנית

הולך, מחכה ונשבר לך תמיד.

עומדת מחכה לו שישוב מן החזית

נרות נוטפים, ריח העבר בעתיד.

את רואה, צמיחת כרכום ומרגנית

רוצה, שברי רבים בתוך היחיד.

בין שביל הכורכר לדמעה מרדנית

איש לבוש מדי צבא.

אבא.

תגובהתגובות