לפעמים אני רוצה לברוח.
לברוח למקום רחוק יותר בו אוכל קצת להכיר את עצמי.
להסתכל על אישיותי שם פנימה, להתעמת עם נבכי ליבי.
להסתכל לעצמי בעיניים, לשאול מהם חלומותיך? לאן את שואפת?
מה כבר קרה? ומהי הריצה המטורפת?
הצעקה בתוכי היא זועקת, מתנערת כגלים
מנסה לפרוץ בכוחות נדלים.
ממי אני בורחת או למה, אינני יודעת,
אך יודעת אני שצריכה תשובה.
תשובה חדה, גדולה ועוטפת,
שתרים אותי שוב למקום אליו אני שואפת.
עולם בו יש רק טיפ טיפה יותר טוב.
והטוב הזה טמון גם בך. גם בי.
אז תחלוק אותו קצת גם איתי...
תגובהתגובות