אלוקי, למדני שפת השפה
מהיות ליבי מושפע,
לבל בכביש יגדע.
למדני להיכנס בשער
שלא יבוא ממנו צער.
למדני להרגיש בליבי נפער תהום,
כשהרחקתי ממידותיך ועזבתי התום.
למדני לראות את האור,
להבחין בין צלילי כינור.
לא להיכנע לחושך בדרכי נקרה
ולהיפגע משטף נהר תשוקה,
כי החושך מושך באורו המטעה
והנר שבלב במימיו מכבה,
לא להבדיל בין צמא לצמא.
תגובהתגובות