פסיפס אתר יצירה

----%-----

זעם.

פורסם בתאריך י"א בתמוז תשע"ב, 01/07/2012

 

תמיד בס"ד

 

בזעם של לב רוטט

ישבתי לכתוב

את שיר חיי,

בכעס של עיניים עומקות ניגשתי לכתוב

את יגון חיי,

ועצבותו.

בדמי המפעפע,באשי הנדלקת

ונכבית,

רכנתי.

בעט אדום מדם

ורֶתח,

כתבתי

את מנגינת חיי.

 

לו יכולתי ללבות את אותו כאב עצור

ואסור

לכלוא במנעול

כעס

אצור.

אולי רק הייתי בלאט

מלטפת סודותיי,

מניחה לכעסי לשקוט

ולרגוע

עד שיקצוף,

מחדש,

ישובו הגלים והסוף.

 

ואולי הוא לא היה בכלל

נלהט

ומתעתע,

ונאלם.

ואולי לא כעסה רוחי

וגעשה בגאון,

מעולם.

 

תגובהתגובות


----%-----