הפחד מכרסם בי עד לשד עצמותיי, מתעתע בי, מה יהיה עליי?
ומה יקרה? ואיך אסתדר? ואם לא?
מליון שאלות, אפס תשובות.
עשרות אפשרויות, אפס החלטות.
מאות פחדים, אפס יכולות.
אולי? למה? מתי?
אלוקים, רחם עליי!
עזור לי לקבל את המציאות כמו שהיא. כמו שהחלטת שהכי טוב בשבילי.
אוף, על מי אני עובדת?
שוב מפחדת.
תגובות
אני כרגע לא מוצאת את המילים כדי להסביר לך כמה אני מזדהה. יצירה מקסימה. בייחוד בפשוטת שלה, ובכנות שקונה..
בהצלחה ובלי פחד {ד' לפנייך, מסיר את כל האבנים הגדולות מהשביל שלך. האבנים שאת לא מסוגלת להתמודד איתן. כל שאר האבנים- שאר הנסיונות? צריך לקפוץ מעל האבן או ללכת מסביב, או לחפור בור מתחת וכולי- כל אחד ודרכיו לנצח את היצר, ולא ליפול בנסיון. אבל כל עוד את בפחד את תשארי מאחורי האבן. נמצאת ממקומך.}
נ.ב כל מה שכתוב בסוגריים אני מכוונת גם אלי. כי כמו שאמרתי- אני מזדהה איתך. מבינה את התחושה של הפחד ואת רגש החשש. לגמרי.כל אחד וסיבותיו הוא.
בהצלחה, ויישר כוח
בריאת אלוקים :)