ב"סד
עקבות בחול תמיד מזכירות לי את המשל הזה :
לילה אחד חלם אדם הוא חלם שהוא הולך על שפת הים,
מטייל עם ה' מולו.
בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו בכל תמונה שהבזיקה בשמים,
הבחין בשניי זוגות עקבות רגליים שהיו בחול:
הוא הבין,
זוג אחד של עקבות - זה שלו,
וכביכול [להבדיל] - זוג השני של העקבות, מסמל את השגחתו של ה' עליו.
הביט האדם לאחור על העקבות בחול.
הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך.
הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר.
פנה האדם לה' ושאל:
"ה', אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי כל הדרך,
אך הבנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד.
אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר צעדתי לבדי.
אינני מבין מדוע בזמנים שנזקקתי לך ביותר – עזבת אותי"!
ענה לו ה':
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזבך, באותן תקופות שבהן,
כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות לא היו אלה עקבותיך,
היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפי".
תגובהתגובות