גשם לא ירד פה כבר שנתיים ויותר.
חום השמש כמו סכין, לעצמות חודר.
אש מכל פינה טורפת. לא יועיל מזל.
אך הוא עדיין בשלו, הסנה עוד לא אֻכָּל.
על הר חרב יושב הוא, בוערים כל ענפיו.
אך הוא ממשיך לחיות ואף מרחיב את שורשיו.
אין איש אשר מבין כיצד בחום המקולל,
כשאש חורכת נשמתו, הסנה עוד לא אֻכָּל.
האש נלחמת ללא הרף, אך עוד לא מבינה
שצמח זה אינו רגיל כשאר צמחי גינה.
האש רק מחיה אותו וכך מצמח דל
הפך הוא לגדול ורם, הסנה לא מאֻכָּל.
ויום יבוא, האש תלך, תבוא אש חדשה.
אש רכה ונעימה, אש של קדושה.
ומשמיים אור יבוא, יאיר את החלל.
יבינו כבר כולם שזה הסנה לא יאֻכָּל.
*****************************************************************************************
כל הזכויות שמורות
תגובהתגובות