אני יושבת כאן כמו זרה.
מרחפת בעולם משלי.
כל כך שונה -
נחותה.
אני נזכרת בערגה
בתקופה בה הרגשתי שייכת
ומתמלאת געגוע.
מוזר לחשוב שפעם היה לי מקום,
היה לי חלק.
פעם.
תגובהתגובות