ביקש לגלות את הקץ
ביקש
התחנן
רקם פנטסיה מלאכותית
וישב
וחיכה
והביט.
אך נסתלקה שכינה ממנו
מעיניו שכלו כבר מראות
מגופו התשוש
מנפשו הזועקת
מחייו המפרכים.
הוא נשא את עיניו אל־על במבט נוגה.
עכשיו? דווקא עכשיו?
ומה יהיה? ומי אני?
כיסופים ומשאלות עורבבו בזכרונות שנשטפו בחלל הריק, או המלא.
הוא לא יודע, הוא לעולם לא ידע.
אז הוא כלום כנראה
או אולי...
אולי הוא הרבה יותר מהפחד, מהתקוות או מהחלומות.
הוא יש
הוא כאן
הוא קיים.
הוא לא היה ולא יהיה
אבל הוא הרבה, הרבה יותר מאי פעם
הרבה יותר מחלום הלילה,
הוא חי
הוא נושם
הוא זורם
ועכשיו.
והתחיל אומר דברים אחרים.
.
**********************************************************************************************
כל הזכויות שמורות
תגובהתגובות