השיר שנכתבלעת ערב,מרוח מטיפות של דיו-ליבו של העט-משענת קנה רצוץלו ישלח את זרועוויסיט כווילון את מסך האפלה,ירעים ויפרוץבעד החדר החשוךכמו קרן אור מתפרצת,ויפעם בליבנוכמו שיר חדש.
תגובהתגובות