אוי ארצי
אוי ארצי בעולת זרים/ מכורתי גונבת בידי שרים.
שמחת בנייך ועולליך חמסו / כבוד אבות איתנים רמסו.
יונים הומים בחגווי הסלע / דרורים נחבאים מדברי בלע.
נבלים פוחזים להונם עבדו/ ילדייך דלייך חמסו לא פחדו.
אלפיים שנים עיניים דמעו/ משוררים לשוא יחלו עמלו.
אבכה בכאבם לבי בעדם/ דמעות בכיים מילאו נודם.
איך רעים נדברו שקטו/ איך עם רחמנים בדממה נקטו.
זדים נשות איש בעלו/ בנות חמס במעשיהם לא געלו.
שברו שמחת קיבוצי נכר/ ילדים הלומי יין בירה ושיכר.
סירחון נבכי נפשם הבאיש/ קלונם ראש חוצות הרעיש.
נערות גופן בפרוטות מכרו/ סוטים נערים לתאבה שכרו.
נשיא וראש ממשלה בבור/ שופטים ושוטרים בתור.
לשונם מתק שפתיים/ נשמתם יונקת מעמקי אשפתיים.
אלילים לבקרים המליכו/ לעת ערב לכלבים השליכו.
ספרים של ראשונים ננטשו/ של אחרונים גם לא נרכשו.
תגובהתגובות