בס"ד
יאוש, זעם, תסכול, כעס עצמי.
רגשות מעורבים מכרסמים את ליבי
אוכלים אותי מבפנים.
השחיקה הורגת, פוצעת.
מייסרת היא את נפשי,
מכאיבה לנימי ליבי.
פגישה ועוד פגישה, פרידה ועוד פרידה
כל פרידה כואבת מקודמתה
קשה היא מנשוא.
מפחד מאכזבות, מתקוות שווא
הציפייה והשתוקקות
מתנפצות לי בפנים.
כל קירבה, כל התקדמות
מסתיימות בכישלון צורב
מפח נפש מר.
איני יכול יותר, רוצה לוותר, לעזוב הכל
מעדיף את הבדידות והיחידות
על פני קשרים זמניים ורופפים.
פתאום נזכרה באמרה המפורסמת
כמה היא נוגעת אלי, כאילו נכתבה במיוחד בשבילי
"אין שום יאוש בעולם כלל!"
תגובהתגובות