פסיפס אתר יצירה

אש בשדה חיטה.

פורסם בתאריך ד' בתשרי תשע"ה, 28/09/2014

עת נפלנו בצחוק מתגלגל

בשדה החיטה

הסתירו שיבולים זהובות מעיני

את העולם כולו, 

וגם אותך - 

כמעט.

 

וידי אחזה בידך -

נוגעת- לא נוגעת,

מניחה לך לנפשך

ואתה לנפשי.

 

והשמש ליטפה את פניך

ועיניך ננעצו בעיני,

מציצות בין השיבולים.

 

לו היה הזיק המרצד בעיניך 

מבעיר אש יוקדת בליבך

ומחטא אותו מן הכאב,

לו יכולתי לנקות את פצעיך

ולחבוש אותם,

לו רק יכולתי לגעת

בליבך.

תגובהתגובות