האור השחור
הפותח שער לנשמתך
מתנפץ בלחישה רועמת,
מפיל אותי אל אגם הדיו הכהה.
וכמו אבן היוצרת אדוות
הסעירה רוחי את האותיות והמילים
וצבעה את שירך הלבן
בדם.
ובחושך הלבן
נפקחות עיניך
כשני אגמים תכולים,
מבעירות את ליבי הנשפך על גדותיו,
ושוטפות אותו
אל תוך רסיסי הצלילים השקטים
של סוף הלילה
הלבן.
תגובהתגובות