שיר שכתבתי על סבא שלי ז"ל כשהיה חולה, שיר שנכתב באמת מהלב
הוא שכב שם במיטה
עם מכשירים בקושי לדבר יכול
ואני עומדת לידו, בו מביטה
"מה את רוצה להגיד לו?" שואל אבא
ואני אומרת מילה אחת: תודה!
תודה על הכל סבא!
זאת הייתה תודה של חשש, של פחד
שזהו, זה הסוף
אבל זאת הייתה תודה אמיתית
תודה עם כאב
תודה מהלב
ואחרי התודה בלי קול ביקשתי
סבא בבקשה תשאר איתי!
ואכן הוא נשאר,הוא יצא מכלל סכנה
ואף השתחרר מבית החולים, בית ההבראה
אבל זה לא אותו סבא
זה לא הסבא של פעם
זה סבא יותר חלש וזקוק לאחרים
לא כמו פעם שהיה לגמרא עצמאי
ריבונו של עולם!
תודה שהשארת לי
את הסבא שלי
אבל למה? למה ככה?
למה סבא חולה ותשוש?
בבקשה תעשה שיהיה הסבא של לפני שנתיים-שנה
סבא חזק ובריא
הסבא שבכוחות עצמו הולך לקניות
אולם לוקח תרופות
אבל לא זקוק כל כך הרבה לעזרת הבריות
תגובהתגובות