רחל מבכה על בניה
כי אינם.
ואיפה אלוהים בכל זה?
לילות שקטים
בקרים מלאים שאלות
גוף מטושטש ומבולבל
ולב קטן שנקרע כל דקה מחדש
אין אחד בעולם,
שידע להכיל כאב קבוע שרק מתעצם ומתמקד ותוקף ולא מרפה וכמו חור שחור שואב בצווחה כל מה שהיה והחיה ומריק הכל לתוך תסכול אינסופי--
ואין.
תגובהתגובות