מִשָּׁנָה לְשָׁנָה
הִנֵּה אוֹסֶפֶת חֲפָצֶיהָ
הַכֹּל לוֹקַחַת הִיא עִמָּהּ
וְלֹא תַּשְׁאִיר פֹּה שׁוּם דָּבָר
וּכְבָר יוֹצֵאת הִיא לְעַצְמָהּ
וְדִמְעָתָהּ עַל לְחָיֶיהָ
זִכְרוֹן יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ
עִם זֵכֶר טוֹב וּשְׁעוֹת שִׂמְחָה
עִתִּים שֶׁזֶּה עַל זֶה גָּבְרוּ
הַכֹּל כּוֹנֶסֶת הִיא אֵלֶיהָ
תָּרוּץ מַהֵר אֶל הַרַכֶּבֶת
כִּי לֹא תָּשׁוּב עוֹד הַשָּׁעָה
לָכֵן אֵינֶנָּה מִתְעַכֶּבֶת
וְהִיא מַשְׁאֶרֶת אֲחָרֶיהָ
עוֹלָם שָׁלֵם עוֹלֶה יוֹרֵד
וְאֵין יוֹדֵעַ הֶעָתִיד
וּמִי יִחְיֶה וּמִי שׂוֹרֵד
אַךְ רֶגַע קַט לִפְנֵי עָזְבָהּ
כְּהֶרֶף עַיִן כִּשְׂעָרָה
מוֹסֶרֶת הִיא אֶת הַמַּפְתֵּחַ
בְּעֵת עַרְבַּיִם סֹעֵרָה
אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם אָז לִרְוָחָה
הַלֵּב נִרְגָּע מִבְּעָתָה
כִּי לֹא לַאֲנָחוֹת עָזְבָה
וְלֹא הִשְׁאִירָה אֶת בֵּיתָהּ
בַּפֶּתַח כְּבָר נִצֶּבֶת לָהּ
אָחוֹת קְטַנָּה הַמַּחְלִיפָה
הִיא עֵרָנִית וַחֲבִיבָה
וּבְחֵיקָהּ פֻּנְדָּה יָפָה
וּמַה תִּטְמֹן בְּתוֹך תִּיקָהּ
אֵינָם יוֹדְעִים כָּל בְּנֵי אָדָם
וְהִיא שׁוֹתֶקֶת בְּלִי מִלִּים
לֹא תְּמַהֵר וְלֹא תִּקְדָּם
וְיוֹם עוֹד יוֹם שֶׁיַּחְלְפוּ
אַט אַט הִיא תְּגַלֶּה לָהֶם
מַה מַּסְתִּירָה וּמַצְפִּינָה
רַק אָז יֵדְעוּ אֶת יְמֵיהֶם
בְּטֶרֶם עֵת מִבְּעוֹד מוֹעֵד
רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתַיִם תְּפִלָּה
תְּהֵא הַחֲדָשָׁה טוֹבָה
וּמְלֵאָה בְּרֹב גִילָה
תגובהתגובות