ארבע לפנות בוקר

בס"ד

ובלילה הזה זוחלים הפחדים,

וכבר אין אנשים, רק צללים ושדים.

והצל מיילל,

מה מלילה מילל,

ועד כמה קשה

וארוך זה הליל.

ובלילה בלילה, כשלא מרגישים,

אנשים נתקלים, מלאכים נפגשים.

ופוצעים ופוגעים,

אבל לא נכנעים,

בשארית נשימה,

בכוחות אחרונים.

וברקיע

עת ישועתה להפציע,

מלחמה ושלום להגיע,

להרגיע.

ומה נשתנה זה מכל הלילות,

שלפתע כבו פנסי הרחובות?

מבוכת כוכבים

והסתר לבנה,

אבל כסה הרי,

זהו ראש השנה.

וברקיע

עת ישועתה להפציע,

מלחמה ושלום להגיע,

להרגיע.