עיקולו של עורפך הלבן,
דמעותייך
סמאו את עיניי.
וחשוך וריק הוא הגן,
וקוציו
אז דקרו בפני.
חשופות, יחיפות הן רגלייך,
וגופך השלם כמו אור.
זה אני השומר צעדייך,
מחמם טיפותיו של הכפור.
תגובהתגובות