בטרם

נוקש וחושש,

מגשש ובולש,

די חשוך ושומם כאן,

בטרם.

למזכיר אדמוני,

מגלה פעמי,

הרופאה כבר הגיעה?

בטרם.

המזכיר קצת קוצף,

את זקנו מלטף,

הרופאה לא תפציע,

בטרם.

שום דבר לא קורה!

את המלח זורה,

ריקני ואפור עוד,

בטרם.

ולפתע סונט,

את ליבי הוא לופת,

אין כאב ואין מום כלל,

בטרם.

ואמעד לי רצוץ,

אל השלג בחוץ,

ולוואי ותגיע,

בטרם.