פסיפס אתר יצירה

תמיד קרוב לאבא

פורסם בתאריך י' בטבת תשע"ו, 22/12/2015

מאחוריהם נחילים

מדמעת עינם שעוד נותרה

על העפר בנייך מותירים

טיפת דמם האחרונה

 

עפרות הדרכים ללא חת

ממך תובעים הדין

בראותם האמת נשחת

אל רחמיך זועקים:

 

מי ינטור עמך הנטוש

יחזיר ביתם הכבוש?

מי יישאם למושב עולמים

ישיבם ממדברות עלומים?

 

בגרונם הניחר זעקו

בראותם כי בוששת מהגיע

אך לצדם לא ראו

צלך התמידי, המרגיע

 

ידיך הסוככות לעד

צעדיך אחריהם בשממה

מזורך בכל חיל ורעד

קולך שלמרחק נשמע

כשבכו מטורח המסע

לא יבשה עיניך מדמע

כשנהיים לרחוק נישא

לעזרתם ליבך כמה

 

בצעדם מיוסרים ואבלים

אף אתה קרעת בגדך

בהלכם חסרי מנעלים

בעפר מלאת ראשך

 

מאחוריהם צעדייך נראים

בצעקתם השמעת נחמה

תמיד כשצלך מבקשים

נראית רגלך טבועה

תגובהתגובות