עומדים שורות אדם
אל מול המזח
לזכר יום של אז
עולה ירח
מילים כתובות בדם
בדם ויזע
והקול הוא מעומעם
בועט בסלע
ועוברות אל מול הים
אותיות מרחפות
וצפות חוזרות לשם
מקומם מוצאות
ומספרים האותיות
סיפור עצוב ללא כותרת
ואיפה הגיבור
כשמלוכתו מוכתרת
אלמוני היה
וכך נשאר
וסיפורו אתו יצעד
אל עבר המחר
תגובהתגובות