והזכרון שוב עולה, ואני מנסה לברוח
הוא יודע תמיד, לעלות ולהכות
בזמנים שאינני יכול לעמוד ולצרוח
או לכל הפחות, בשקט לבכות
והלב בפנים דוהר, והמח, המח בוער
פיסות חיים קרועות, עפות מול עיני
עוצם בכח את עיני מנסה להיזכר
לנסות להחיות, את חיבור ידיך וידי
הבטחתי לך שאם תלך אני אזכור
חולם בכל יום, שאולי עוד תחזור
והלב, הלב לא עומד, הוא הולך ומתפקע
אם אמשיך כך, אני בטוח אשתגע
אבל אתה רחוק, בטח שם, חוגג מצחוק
טוב לך למעלה, ולנו פה לא טוב
מנסה לחנוק צרחות, אבל לא יכול לשתוק
לא מצליח עליך, להפסיק מלחשוב ...
מוקדש לכל אלו שאיבדו את יקיריהם
תגובהתגובות