פסיפס אתר יצירה

תפילה בוקעת שערי שמים

פורסם בתאריך ז' באייר תשע"ו, 15/05/2016

צפת, כ"ט אלול, שנת התש"ע, 8:30

 

הגיע היום הגדול. אני עומדת במקומי בעזרת הנשים, ומתבודדת עם הזיכרונות, כמו לפני 50 שנה בדיוק, באותו מקום, באותו יום ובאותה שעה.

 

~~~~~~

 

 

 

צפת, כ"ט אלול, שנת התש"כ, 8:30

 

רבקה יושבת במקומה שבעזרת הנשים, עיניה זולגות דמעות ופיה מלא תחנונים, "אנא, א-ל רחום וחנון, חוס ורחם על עוללי, כל כך הרבה חיכינו עד שיבוא. אנא, הצל את יהודה חיים, תיתן לנו את הזכות לגדלו במשך שנים ארוכות וטובות, לראות אותו קורא בפרשת בר המצווה בקול ערב ובהטעמה, לזכות לשמוח בנישואיו ובלידת ילדיו ובנישואיהם גם הם ובנישואי ילדיהם, 'וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא'."

 

רבקה מפסיקה לרגע את שטף התפילה ומתבוננת סביבה, בכל מקום אליו מגיעות עיניה היא רואה ומרגישה את יד ה' עוטפת ומלטפת, "אל תדאגי בתי, הכל יהיה בסדר, התפילה שלך פתחה את שערי השמים והגיעה עד לכיסא הכבוד, אל תיראי בתי, שובי לביתך וזכות התפילה תהיה בעזרך" רבקה נרעדה, האם היה זה חלום ששמעה בת קול מן השמים או שמא מציאות?  "תודה ה'" היא לוחשת בלאט, "נתת לי כוח להמשיך ולתת עבור יהודה- חיים וכל עם ישראל כולו. אני חוזרת לביתי ובטוחה שאראה ישועות". מעודדת חזרה רבקה לביתה ובליבה ניצוץ זעיר אך משמעותי של להבת הביטחון בה', אב הרחמים. מה יהיה בהמשך? זאת לא היא ולא משפחתה יכולים לדעת...הדבר היחיד שנשאר להם זו האמונה, התפילה והתקווה שיהיה טוב.

 

 

 

~~~~~

 

 

 

צפת, כ"ט אלול, שנת התש"כ, 9:30

 

מן העיקול שבסמטה הגיח בפתע פתאום בעלה של רבקה כשהוא צועק: "רבקה, רבקה, חזרי מיד הביתה", כשהוא נושם ומתנשף הסביר לרבקה את השתלשלות העניינים לטובתו של יהודה- חיים, החישו הזוג צעדיהם ועד מהרה היו שניהם בפנים הבית, יהודה- חיים עדיין שכב במיטה אולם נראה מאושש יותר, סומק פרח בלחייו והחום שבמצחו ירד לאט אך בעקביות והוא אף הזיז את מרפקיו ורגליו. רבקה שהסתכלה פתאום סביב גילתה כי הבית הקטן גם בשבילם, הפך דחוס עוד יותר, השכנים באו לחזות בפלא הגדול ובנס הלא יתואר. הרופא שהגיע לבית ובדק את הפעוט היה מופתע ונרגש ביותר: "קרה לכם נס שלא מדרך הטבע, אני חייב לציין שבחיים לא נפגשתי עם כזה מקרה חמור של שיתוק ילדים, וכל שכן לא ראיתי ולא שמעתי על הבראה של אדם כזה, בטח לא של תינוקות. אני מציע שתפנו לבית החולים לבדיקות אחרונות ואחר כך מצידי אתם משוחררים לעניינכם. הקב"ה ייתן לכם שנה מתוקה מדבש. חג שמח!".

 

רבקה ובעלה הנרגשים יצאו החוצה, אל הרוח הסתווית והאוויר הצלול: "תודה לך ה'!" הם לחשו, "אתה אוהב אותנו כפי שאף אחד אחר לא יוכל לאהוב. שתהיה לנו ולכל ברואיך שנה מתוקה מדבש!"

 

ערב ראש השנה. המשפחה מסבה ליד שולחן החג, בפיהם שירה והודיה ובלבבם אמונה. יהודה- חיים מוחזק באהבה על ידי רבקה וממלמל בשפה הפרטית שלו והמשפחה כולה מבינה שהנס התרחש בזכות תפילתה של רבקה באותו היום.

 

~~~~~

 

 

 

צפת, א' תשרי- ראש השנה, שנת התשע"א 20:30

 

"סבתא רחל, למה תמיד בראש השנה אנחנו חוגגים מסיבת הודיה לסבא יהודה? מה, היה לו נס?" שואל מוטי הנין הקטן את כלתה של רבקה, "זהו סיפור מיוחד במינו", אומרת סבתא רחל, "סבתא רבקה תשמח לספר לך"....

תגובהתגובות