משהו עם מבט.
מתבונן פנימה.
לא נופל.
לא כורע תחת
הסבל העצום.
לא נשבר
בין דגדוגים שלא נגמרים,
ובין נפלאות
פשוט פלאי אלוקים.
לא רץ לשום מקום.
שתיקה.
ההד [הרגע] של השקט
נשמע קרוב לליבי.
אז ידעתי כי אתה א-לי
אוחז בידי.
"ידך בידי"
הרגיעתני.
אין מה לצעוק,
אין דרך לחסום
את אור הבוקר
שמחר.
כן.
מחר יזרח.
זו נקודה אחת ויחידה:
ה' א-ח-ד.
הלא כולנו רואים שנפתרה החידה.
.............
תגובהתגובות