יש לי לפעמים
ממש כמה רגעים
של הארה מאלהים
לה נעים
את הראש להרים
ממערבולות המבוכים
לנשום אוויר הרים
שמחה שבטוב מכירה
מתוך לבי עולה
במחול ובשירה
משתוקקת לרצות את דודה
אך הוא הגיע דוקא אז, בחיוך, כאילו מבין
את עבודתו עשה בשקט בלי להחצין
ומתחת למראיהו העדין
את קרבנו לקרב הזמין
זה נורא קשה להבין
איך הוא מצליח, החסיו
לחתוך בלי סכין
בטחונה מהסס
עולה או שמא יורד מתוך הטוב שגוסס
וסביבה הפחד מרסס
את חומותיה ממוסס
דממתי אולי שעות
והוא מסביבי מחולל
בוחנת את ההריסות
והוא בהנאה משתולל
בכיתי ליד החומות
על מה שעולל
רוצה שהן יגיעו הדמעות
למי שאת דרכי סולל
תפילה זכה מלב שברע קץ
עולה מתוך המרבץ
מעירה בנשמה איזה רץ
להלחם באחד שאת ימי קצץ
אני יודעת שלא תמיד זה מוכרח להגיע לרטוב
תמיד יש איזה פנס זוהר בצהוב
שתלוי לו בחושך ברחוב
ממלא את הנשמה ומסביר לה שטוב-
מסתתר לעיתים בתוך המכאוב
וצריך רק לכתוב
כדי שגם כשנתקל בו לא נשכך לאהוב
את אלהי יעקב
רצון עז לקרבה
עולה עמוק מתוכה
והיא מוכנה בכל כוחה
לעשות הכל למען המטרה
וכך מבטיחה לזכור
יוצאת מן הבור
פוסעת אל תוך מנהרת האור
לא מסובבת ראשה לעכור
אהבה חדשה עולה משחור
מתרפקת על דוד צחור
ראי, גם לך הגיע תור
בשמים תדאי עם אהובך כדרור
תגובהתגובות