"שלח לחמך
על פני המים
כי ברב הימי
תמצאנו"
(קהלת בן דוד)
לא אעזוב את לחם יומי
לא אשלחנו על פני המים
פן יחטפנו כל רעב וצמא
פן יטמאנו,
בלא טיהור ידיים.
הן לחמי הוא
בזיעת אפי קצרתיו
משדות נשמתי הבאתיו
מגני,
שארית עוללות גפני.
ועתה,
איך אוכל שלחו מעל פני
פן יחזור אלי ברבות הימים
האמנם אוכל קבלהו?
האוכל אמצו אל ליבי?
הלא משפט המלך שלמה היה בו
הלא החזיקה בו יד נושים
הן הכריזו לו
גזורו.
ואני,
אני הלא עומד שם
עומד, וכלות עיני
לא כי בנך המת
ובני,
ובני החי.
תגובהתגובות