ימינו כקדם

מאת
T~Y=)
פורסם בתאריך ט"ו בטבת תשע"ז, 13/01/2017

נקבי נפשי נסתמו, אינני יכולה לפניך לעמוד אפילו שעה אחת

דמעותי הרתיחו מעי ויגוני פרץ מדוכתי

תחת עול החומר משותקת וסגורה

בלילה גדול בעל כבוד ושררה

כשלהכל סוף היוצר מוגבלותי

ואין יציאה הנראת ממצוקתי

כשגרון זועק למים שאינם מאשפתות

טיפות חיים מעטות לשפתיים סדוקות

ליבי ירחיב ה' ויפלו כל מיצרי

ובעת שיחברני למקומו המופלא

יפוזרו כל רסיסי הלילה

והכל יראה באור גדול

שופר יקרא בתוך השכול

אחדות ושלום שלוה יפיחו

שיגשוג, פתיחה ושפע יפציעו

תכלית בעין תראה

וליבי כולו לך יודה

ובכל החומר הגדול

עם האור לא נוכל ליפול

ידך המגעת אותנו תנחה

לך כל ברך תכרע ולך כל יציר ישתחווה

"השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם" (איכה ה', כא')

כי גאול תגאלנו ותושיענו

תגובהתגובות