כשאימי עזבה, לא שתקתי. צעקתי: אימה וכעסאם הייתי לה שמיים ודאי כיסוני עננים,ענני כפור שלא יולידו גשם.
כשעזבה בשניתזעקתי: אכזבה וכאבלו נעשתי לה שמיים ודאי המטרתי גשם של אבק.
ובשלישית, שתקתי,לא קראתי עוד רגש.
אמא עזבה אותי בשלישיתוכך גם השמיים.
תגובהתגובות