פסיפס אתר יצירה

----%-----

הוא לוקח

מאת
נגה980
פורסם בתאריך כ' באייר תשע"ז, 16/05/2017

 

כשאדם נפטר ,אומרים שאלוקים לוקח את הטובים. אבל האמת שהוא לוקח את כולם בסוף, זה רק עניין של זמן.

הפעם איכשהו נדמה שהוא לקח את כולנו, או לפחות מה שמשאיר אותנו בחיים.

היית מצפה שתגיד שהחיים בלעדיו לא שווים כלום, אבל זה לא נכון. השמש ממשיכה לזרוח במלוא הדרה, ואולי אפילו חזק יותר, כמו מרגישה אשמה על מה שהיה ומנסה לכפר.הדשא עם אותו ריח רענן,העצים מניבים פירות והחול בחוף עדיין רגיש,רך ונטבע תחת פסיעות כפות הרגליים היחפות.

רק בלילה הריק מתמלא באיזה שהוא חלל, כשהחושך מגיע בעקבותיו ועוטף אותך כמו שמיכה חמה וגורם לך לא לרצות לצאת לעולם,ונשאר נאמן גם לאחר הזריחה הגדולה שלמחרת.

איכשהו, החיים נשארים אותו הדבר בדיוק, ופשוט זולגים לך מבין האצבעות. לכי תנסי לאסוף אותם עכשיו.הידיים שלך מגואלות בדם החיים של עצמך, ואת אפילו לא הרוצחת.

ואת אוספת בהיסטריה כי זה מתחיל לטפטף גם על הרצפה,שקוף וסמיך, אבל את לא מוצאת כלי קיבולת שיכיל הכל עכשיו.

כשאת מתעייפת את אוכלת מהפירות שהעצים הניבו, מרגישה את המרקם המחוספס, ונוגסת בחישובים בבשרנות שלו,אבל לא מצליחה לחוש את הטעם.

 

תגובהתגובות


----%-----