ממעמקים של כאב
ממעונות אריות
מהררי משברים
נשאנו עינינו אליך
שתושיט אלינו כפיך
שתשים עלינו עיניך
ותשית ליבך לכאב העז.
בקירות ריקים פגשנו
בקשותינו לסלע התנפצו
וכאבנו נותר בלא כתובת
בתוך ליבנו השבור.
רצינו לזעוק
לצעוק ולנער
אבל חשבנו שאין טעם
לבקש ולחזר
על פתחים סתומים.
אבל לא ידענו שהינך כאן
מקשיב לקולנו
וכואב את כאבנו
לא ידענו שהינך פה
עימנו היום
ובכל יום תמיד
איתנו ממש
ממש ממש
כי אם היינו יודעים
לפחות היינו מתנחמים בחום אהבתך
מתרגשים בהקשבתך
ובטוחים שהגאולה כבר כאן
בוקעת ועולה
תגובהתגובות