איש ההווה

מאת
שוני
פורסם בתאריך י"ב בכסלו תשע"ח, 30/11/2017

אותם הגלים,

אותם הצלילים,

אותה השמש ששוקעת כל יום, - אי שם בשחקים.

יום רודף יום. ועוד שנייה עברה,והמחוגים זזים ,בלי הפסקה.

"אין הווה בלי עבר" ,נזכרים הדורות הבאים...

אנשים שמסרו את נפשם,גיבורים ברוחם, בגופם.

ואני,  איש ההווה,  שהכל בשבילו כבר מוכן,-רוצה להודות לאותם ענקים, לאותם מלאכי על.

ותפילה בליבי יוצאת חרישית, אך נשמעת בקול רם.

אנה,  -שאותם אנשים באותם הזמנים,לא השקיעו לשווא..

בחולות,בקרבות.-בזכותם יש לנו ארץ!

אלפיים שנה הם חיכו,לא שבעו,נבואת התנ"ך תתממש כך חלמו הם אותם ענקים!

להם רציתי להודות.    והנה  אני  כאן. יש לנו ארץ, יש תקווה, ובראשנו-האמונה!

לא סתם השקיעו לשווא ועמלו,עלינו סמכו במלא העצמה!! יש לנו ארץ יש אמונה-עכשיו נפעל בתבונה!

ואני, רוצה לשנות עולמות , להרקיע שחקים,  אסתפק ב לגעת בשמש...     

אך עם כל החלום, כל החזון, גיליתי.

אני במיטה.

 ציוץ ציפורים כבר נשמע..

קדימה איש ההווה, לעבודה!

 

 

תגובהתגובות