ללכת על שפת תהום. עקב בצד אגודל.
זוכרת את החורף. הגשם בעיינים, שוטף את הדמעות.
מותיר מקום לשמש. שפוצחת, וקודחת.
עכשיו מול הים. הגלים והרוח,השיער שעף, שאיפה לאף.
נושפת חזרה. את הבריאה כולה, ובתוכה אני, גם אני.
שאיפה על החול.
נשיפה מול האור.
לילה. בוקר צחור.
תגובהתגובות