עף המטוס, כמו ציפור בשמיים
יונה עם עלה של שלום.
עשן, פיצוצים, ושתיקה בינתיים
למעלה, הרחק, במרום.
פיתול יפהפה, ופנייה מרהיבה,
התחמקות מפגיעה נוראית.
תו מתמשך, מין שריקה מכאיבה,
שוב נופלת פצצה קטלנית.
הרוח, האופק, הנוף המדהים,
עוד גיחה אל מעבר לגבול.
עוד "ברכת שלום" שאנחנו שולחים
על ראש האויב החבול.
השמש עולה מבינות להרים,
האור מתעצם והולך.
הבטחה שקטה לימים אחרים..
ובינתיים, הקרב מתמשך.
תחושה של שחרור, וצלילה פתאומית,
המטוס מאבד מהירות,
עוד סיבוב אחרון עם בחילה נוראית,
עוד מבט לזנב הכרות.
וחוזר אל אותה מחשבה מפחידה;
"השלום לא נועד בשבילכם"..
שוב תו מתמשך, שוב שריקה מכאיבה,
עוד "ברכה של שלום" על ראשכם.
תגובהתגובות