עתה לא ידענו
אם ילכו הם
אם לא.
אל הקודש קרבנו
כמעט וויתרנו
אך לא.
גיטרה אחת
חליל מנגן
עשרות לבבות
וקודש מחלחל.
לא שוב כנטע
זזה ממקומה
לחשה זוג מילים
ואנו תדהמה.
תצליחו
ברכת השם
הם קמו ללכת
והלב -
לא נושם.
השאירו מאור הנר
וכתובת טרייה
כך אמרו הדעות
השאירו כיסופים -
משלהם.
כיסופים למשיח
כיסופים להיגאל
כיסופים של היצר
כיסופי ישראל.
מתיישבת על האבן
והאבנים כמו רבות
האם מיעקב הן?
כסולם ומידות.
האור מאיר על כל הפנים
לא הייתה שום צביעות
רק המון רחמים,
רם ונישא הוא אותו מעמד
הכול שקט
כבהינף יד.
עצמנו עיניים
חששנו בלאט
ומי כנחשון
תשיר עוד מעט?
קיבוץ נשמות גבוהות
היה שם
עיגול רצונות ותמורות
רבות
היה שם
ואנו כאחת.
מעולם לא ידעתי
את אהבתי העזה
מעולם לא חשתי כזו עצמת
האהבה.
ושלהבתיה שעולה
ושלהבתיה שנופלת
הבטתי וראיתי
בשלהבת רועדת
מהורהרת.
דמעות
רוצה לבכות
לא האמנתי
שיש כזו מציאות
לא האמנתי
שיש כזו חיות.
כל אחת נגעה
וכל אחת ננגעה
העיניים שונות
הלבבות פתוחים.
ברק מחשמל
וזיק כיסופים
שקט קסום
וקדושה בצללים.
מלחמת מצווה
ושעת רחמים
לפתע
כעל כורחי
במלחמת הפנים.
מקשיבה לקולות פנימיים
אני רוצה
לא רוצה
רוצה להפנים.
שקט אדיר מתגלגל מתוכי
דורש הוא כל כך
ידיד אמיתי.
הנני,
על מצודה
ועל אף כל דבר.
הנני,
באווירא דקדושא
הנני,
באור גלות וגאולה.
הנני,
כאן.
כולי -
שלך.
ואז זה קורה,
ללא כוונה.
לא הכרתי עצמי
לא הייתה אבחנה
התחלתי נחוש
וקולי שחוזר -
ידיד נפש
אב הרחמן
משוך עבדך
אל רצונך.
תאיר ארץ מכבודך
נגילה ונשמחה בך.
מהר אהוב
כי בא מועד.
חוננו כימי עולם.
נפשי חולת אהבתך
אנא אל נא רפא נא לה
בהראות לה נעם זיווך.
ואם פחדתי מהפחד
ואם עצמי חשש ממני
אז נולדו בי כלים
להתמודד.
ואם רעד קולי לפתע
ובחשכה שאל הוא פתע -
אנה?
ענו הקולות כולן
כי הייתה זו שעת רצון -
מלפניך.
והניגון?
הוא בקע.
ממערה.
תגובהתגובות