בס"ד
עברתי שם לרגע אחד.
ניסיתי לתפוס את הבלון
המרחף מעל ראשי
אך הוא
המשיך להתחרות בעבי שחקים
הנמצאים ברומו של עולם
מצחק לניסיונותיי.
נכשלתי.
פתע הרגשתי ניתוק מהקרקע
תחושה דומה
לזו של ציפורים
כאשר הן תלויות
בין ארץ לשמיים.
ראיתי את היקום כולו
מונח לפני כתשורה
וצחקתי בקול.
אך בעודי מתבוננת
על הבלון הנושא אותי
הזזתי את אצבעותיי הקטנות
בעדינות
ונגעתי בו.
אוושת הרוח
מנעה ממני שמיעת
קול הניפוץ.
גיליתי
שאני אוחזת בידי
שני אנשים
ולב אחד,
אוהב.
עברתי רק לרגע.
האומנם כל זה ארע?
תגובהתגובות