תוכניות התרוצצו לי בראש
ובעיני רוחי כבר ראיתי מגדלים
כמעט יכולתי למשש את החלום
אז התעוררתי
אותו החדר
אותו הקיר
אותה המציאות שלא משתנה
אז נדמתי.
שירה
ספק
ד' בחשון תשע"ח (24/10/2017)
אחזתי בראשי
בתקוה שזה יעזור
ניערתי את שיירי מחשבתי
וקיוויתי שזה יעבור
הספקות אכלו כל פינה במוחי
והותירו אותי חלולה ומדממת.
רציתי לצעוק
לשחרר
אבל הדממה כלאה את קולי,
רציתי לרוץ
אולי גם לברר
אבל השקט מנע זאת ממני.
הבטתי סביב-
הרעש עטף אותי מכל עבר
אך מעטה של דממה
מנע ממנו להגיע אלי
ניסיון אחרון להניע את גלגלי מוחי
נחל כישלון חרוץ.
בתקוה שזה יעזור
ניערתי את שיירי מחשבתי
וקיוויתי שזה יעבור
הספקות אכלו כל פינה במוחי
והותירו אותי חלולה ומדממת.
רציתי לצעוק
לשחרר
אבל הדממה כלאה את קולי,
רציתי לרוץ
אולי גם לברר
אבל השקט מנע זאת ממני.
הבטתי סביב-
הרעש עטף אותי מכל עבר
אך מעטה של דממה
מנע ממנו להגיע אלי
ניסיון אחרון להניע את גלגלי מוחי
נחל כישלון חרוץ.
2
שירה
היינו כחולמים
א' בסיון תשע"ז (26/05/2017)
בחלומי
אני פוסעת בסמטאותיך
ממששת את אבניך
ונושמת את ריחך המשכר אל ראותי הכמהות.
בליל שפות וצבעים
והמון המון אנשים
ואני מהלכת ומוחי ריק ממחשבות
המואזין מרעיש בקולו
והשופר מריע-מתחרה בו
קול התפילה הדהד בי ושפתי החלו ממלמלות
ואז הקצתי משנתי
ואין חומות ואין קולות
ואין תפילות בבליל שפות
עצמתי עיני
מניחה לאכזבה למלא את כל גופי
ירושלים שלי-
את
אני פוסעת בסמטאותיך
ממששת את אבניך
ונושמת את ריחך המשכר אל ראותי הכמהות.
בליל שפות וצבעים
והמון המון אנשים
ואני מהלכת ומוחי ריק ממחשבות
המואזין מרעיש בקולו
והשופר מריע-מתחרה בו
קול התפילה הדהד בי ושפתי החלו ממלמלות
ואז הקצתי משנתי
ואין חומות ואין קולות
ואין תפילות בבליל שפות
עצמתי עיני
מניחה לאכזבה למלא את כל גופי
ירושלים שלי-
את
2
שירה
משיח??
כ"ז בניסן תשע"ו (05/05/2016)
הסתובבתי ברחבי העיר
העיר הגדולה הזו
ששוקקת חיים ומוות.
שחלקים בה
מזכירים לי גיא צלמוות.
הבטתי לצדדים
כמו מחפשת את השקט
אך הוא זעק מכל פינה
הוא צרח מעל סמטה
הוא סכך על העיר כהילה.
שקט של מוות.
לא מוות גופני
שמציל אותך מהיומיום.
לא מוות רגשי
שפוטר אותך מהתחושות.
זה מוות של...
של...
של הנשמה.
רגלי גררו אותי
אל מעלה הרחוב
משם
העיר הגדולה הזו
ששוקקת חיים ומוות.
שחלקים בה
מזכירים לי גיא צלמוות.
הבטתי לצדדים
כמו מחפשת את השקט
אך הוא זעק מכל פינה
הוא צרח מעל סמטה
הוא סכך על העיר כהילה.
שקט של מוות.
לא מוות גופני
שמציל אותך מהיומיום.
לא מוות רגשי
שפוטר אותך מהתחושות.
זה מוות של...
של...
של הנשמה.
רגלי גררו אותי
אל מעלה הרחוב
משם
0
שירה
אייכה??
י"ח בכסלו תשע"ח (06/12/2017)
ורציתי לבוא אליך
לומר לך ולספר
על געגועי וכאבי ליבי
על דמעותי במיטתי
על תפילותי,בקשותי
והמית נפשי.
חיפשתיך
איכה????
לומר לך ולספר
על געגועי וכאבי ליבי
על דמעותי במיטתי
על תפילותי,בקשותי
והמית נפשי.
חיפשתיך
איכה????
1
שירה
פנס רחוב
כ"ב באייר תשע"ז (18/05/2017)
מציץ אל חדרי הבית
ושולח אלומת אור
שמברכת ומאחלת לילה טוב.
אורו,שטייל על פני הרחוב
פגש הלך מבולבל
ליטף את פניו
ושלח לו
קרן אור ברורה ומורת דרך.
עד שנותר
מאיר את הרחוב הריק.
ושולח אלומת אור
שמברכת ומאחלת לילה טוב.
אורו,שטייל על פני הרחוב
פגש הלך מבולבל
ליטף את פניו
ושלח לו
קרן אור ברורה ומורת דרך.
עד שנותר
מאיר את הרחוב הריק.
1
שירה
ספק
כ' באייר תשע"ז (16/05/2017)
אחזתי בראשי
בתקוה שזה יעזור
ניערתי את שיירי מחשבתי
וקיוויתי שזה יעבור
הספקות אכלו כל פינה במוחי
והותירו אותי חלולה ומדממת.
רציתי לצעוק
לשחרר
אבל הדממה כלאה את קולי,
רציתי לרוץ
אולי גם לברר
אבל השקט מנע זאת ממני.
הבטתי סביב-
הרעש עטף אותי מכל עבר
אך מעטה של דממה
מנע ממנו להגיע אלי
ניסיון אחרון להניע את גלגלי מוחי
נחל כישלון חרוץ.
בתקוה שזה יעזור
ניערתי את שיירי מחשבתי
וקיוויתי שזה יעבור
הספקות אכלו כל פינה במוחי
והותירו אותי חלולה ומדממת.
רציתי לצעוק
לשחרר
אבל הדממה כלאה את קולי,
רציתי לרוץ
אולי גם לברר
אבל השקט מנע זאת ממני.
הבטתי סביב-
הרעש עטף אותי מכל עבר
אך מעטה של דממה
מנע ממנו להגיע אלי
ניסיון אחרון להניע את גלגלי מוחי
נחל כישלון חרוץ.
1
שירה
תחפושת החיים
ט"ז בניסן תשע"ו (24/04/2016)
בוקר,השמש זרחה,
ידעתי,קדימה למשימה.
את הלב כיסיתי בבוץ עכור
מפני האש היוקדת בו כמו בתנור,
את הבור שברגשותי נפער
מלאתי בדמעות ובהמון עפר.
אז טמנתי את ראשי עמוק בכר
וחיכיתי עד שהבכי לא יהיה ניכר,
הרמתי ראש לבשתי חיוך מעושה
זו תחפושת קבועה,אני כבר מנוסה.
אז יצאתי לרחוב ההומה,הרועש
חיפשתיך, אולי סנה בוער באש,
תרתי ברחובות,טעיתי בשווקים
איה
ידעתי,קדימה למשימה.
את הלב כיסיתי בבוץ עכור
מפני האש היוקדת בו כמו בתנור,
את הבור שברגשותי נפער
מלאתי בדמעות ובהמון עפר.
אז טמנתי את ראשי עמוק בכר
וחיכיתי עד שהבכי לא יהיה ניכר,
הרמתי ראש לבשתי חיוך מעושה
זו תחפושת קבועה,אני כבר מנוסה.
אז יצאתי לרחוב ההומה,הרועש
חיפשתיך, אולי סנה בוער באש,
תרתי ברחובות,טעיתי בשווקים
איה
2