פסיפס אתר יצירה





שירה

חיבור

מאת יבנה המקדש!
כ"ג בניסן תשע"ו (01/05/2016)
רצה. יחפה. מאושרת.
הכל סביב מסתחרר. עצים, פרחים, שמים.
לא יודעת לאן.
גם לא אכפת.
נעצרת על שפת נחל.
המים הצלולים מרטיבים את פניה.
שוטפים מעליה כל לכלוך, כל כאב.
ציפור מביטה בה תמהה, ועפה.
מביטה למעלה.
השמים מציצים מבעד לעצים.
ידיה פרושות, נכספות, אוהבות.
על השפתיים נסוך חיוך, מאושר.
נשכבת על הבטן.
ריח של אדמה. פרחים.
סוף סוף מרגישה חיבור.
לארץ.
המשך...
5  

חלילית אלט

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד

ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת

או שלפי שיבולים, ידקרוך, ותמתק דקירתם

 

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת

על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן

ותלכי בשדה הרטוב, וירחב בך השקט

כאור בשולי הענן

 

ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע

וראית את השמש בראי השלולית הזהוב

ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע

ומותר לאהוב

 

את תלכי בשדה, לבדך, לא נצרבת בלהט

השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם

וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת

כאחד הדשאים, כאחד האדם

 

את תלכי בשדה, לאה גולדברג

 

לא יודעת עד כמה אני מסכימה עם השורות האחרונות, אבל זה אחד משלושת השירים האהובים.

 

 

שרשורים שאני שומרת:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t868330#9472984 (על מערכת החינוך)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t867605#9464817 (השירים הכי יפים)

 

מסר ליוצר | שיחה עם היוצר