*
הַיּוֹם מָצָאתִי אֶת הַגְּמָרָא שֶׁלְּךָ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, רֶכֶב שָׁעַט אֵלַי וְכִמְעַט וְהָיִיתִי מֵת
פֶּתַע הָיָה עָלַי הַכְּבִישׁ כִּנְהַר מָוֶת שֶׁלְּךָ
וְכִמְעַט דָּם שֶׁלִּי הָיָה נִגָּר עַל
גְּמָרָא שֶׁלְּךָ.
בִּתְחִלַּת הַגְּמָרָא כָּתַבְתָּ "לְהַשֵּׁם הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"
(דִּפְדַּפְתִּי מִכְּרִיכָה אֶל
(ללא שם)
בַּפַּחַד צָר
תְּוָאי נחל שהוא כביש,
מַעֲבָר בין הרים ענקים.
כל אותו צער המדבר וזיעת האדמה
וכיסופי הירח והטיפות
זרמו לכאן
כשלא היינו עד
שנוצר כאן
אוקינוס
קטנטן
וגאותו תחומה בין ההרים.
לילה בשְׁפֵלַת ארץ. מאחורי
אגם של מי מים מלוחים
מכאן אני
*
עֹולֶה ובנוסף הכביש הבקוע נרטב,
ואין בתנודת העשבים רמז
מתי ימשיך
להרגיש אותך
אתה יודע
יש לי עוד חלום, מתגעגע
על היום הזה שיבוא
ויתן לי להרגיש
אלחש לו סודותי
ושוב אחזור
יש בי את התחושה
אני זוכרת
יושבת על החול ולא עוזבת
אתה איתי תמיד, אני יודעת
אז למה עכשיו, לרגע קט נדמה
שלבד אני צועדת
בחיים
פנימיה דתית/ דתיה פנימית
עוד סנטימטר לחנוק פריצוּת
גרביים עד הברכיים וחצאית עד כף הרגל
חולצה עד כף היד.
שלא יברח היופי.
אני בפנימיה של בנות.
פנימיה זה אומר שאין פנים.
לחייך. להתלבש יפה ומכובד להתנהג בנימוס.
כמה גדול ההפרש בין אותו אחד בעבודה
למתי שהוא חוזר מהעבודה, שם את בגדיו המגוהצים בצד ומחליף לפיג'מה עם כוס שוקו חם.
הוא נראה הכי עלוב בעולם. וההפרש בין הזמן
ואת?
והסטתי את מבטי ממך
איך הסתכלת בי אז?
כשהורמת בשתי ידיי
ושמחתי שאת חלק ממני
ושיש לי אותך
שמחת גם את?
כשהבטתי בך ארוכות
בלי הפסק למשך שעות
הבטת בי בחזרה?
וכשחזרתי אחרי ההפסקה
ששנינו קבענו כדי לחשוב על הקשר
גם את חייכת כשנפגשנו שוב?
כשכל יום מחדש הסתכלתי וברחתי
וחזרתי ואמרתי
מהיום לעד.
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע
וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה".
שלמות.
אני האמיתית
פשוט להיות אני
ככה בפשטות
לרקוד, לקפוץ, לשיר, להשתגע
לא להסתתר סביב מסיכות
מילים מגובבות
דעות סותרות
שמתנפצות
למה מנסה להשתנות
ממה שטוב
עד שבאתי
לכאן
הייתי אני
האמיתית
עמירם
אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה
לפני הרבה שנים, כשהייתי ילדה קטנה-אולי בכיתה ג'-ישבתי במעבדה והמורה למדעים קראה מהספר:
"תינוקות וילדים מחייכים בממוצע 400 פעמים ביום, מבוגרים 12"
ואני חשבתי לעצמי שכשאני יהיה מבוגרת, אני אחייך 400 פעמים ביום, לפחות.
עלאק.
תראי את עצמך.
עוד לא מבוגרת, וכבר כמעט לא מחייכת.
מה יהיה כשאני יהיה באמת גדולה?
©@רצוא ושוב.
לפני הרבה שנים, כשהייתי ילדה קטנה-אולי בכיתה ג'-ישבתי במעבדה - ריק ומוסתר
בוא נצא לסיבוב.
נסתובב סביב עצמנו ונחפש, אולי נמצא.
מה אנחנו רוצים מעצמנו, ולאן אנחנו הולכים.
נלך הלוך ושוב, ונדבר.
לפרוק זה תמיד טוב, לפעמים צריך לשחרר.
תרפה, אני אומר לו.
נשב בדשא ונסתכל לאופק.
ואז נחזור הביתה בשלום.
כמה טוב לפעמים שיש חברים.
להיות ניק זה כששומעים מישהו אומר צ'מע (קיצור של תשמע) חושבים ישר על צמ"ע. כמישהו אומר נסיון אחרון חושבים על נסיופ. שהחדר זה לא החדר שאני נמצא בו אלא החד"ר. שפטיש זה לא מה שדופקים איתו מסמרים אלא מה שעושים לאנשים שמעצבנים. שפח זה לא איפה שזורקים את הזבל אלא איפה שמקשקשים. שמקום ריק (ומוסתר) זה המקום הכי הומה. שנוגה זה לא כוכב אלא מקום של זיינוקים. שבמקום פיצול אישיות אני אומר למישהו פצלש. שהקופסא של הצלה במרכזית זה סך הכל בית לדף ניקים. שפסיפס זה לא דבר שיש בעתיקות אלא אחלה אתר! כשחבדניק זה לא מי שמניח תפילין לאנשים ברחוב אלא מה שממלא את הערוץ. כשנחמיה זה לא שם של ספר אלא ניק. שסביון זה לא פרח אלא ניק נחמד. שמאסטר זה לא המפתח אלא ניק. שנחל זה לא מקום שמטיילים בו אלא עוד חבדניקית (עוד חבדניקית, איזה הגדרה.). שחוני המעגל זה לא הגדת חזל אלא גדול הטרולים. כשההוא גברא זה לא מושג של הגמרא אלא ניק.
שרשורים שחשוב לשמור:
מעיז לכתוב. מעיז לכתוב. - נסיונות פעילים
שרשור מסקנות! - נסיונות פעילים
בעקבות כמה שרשורים וכמה דברים שקרו לי פעם כתבתי משהו חמוד. - נסיונות פעילים
אימוג'ים שיצרתי:
מבקר מספר:
תגובות:
מצלמה שתקדים
התמונות רצות לאט כאילו
המציאות מתרחשת כמה שניות מאוחר
ובעולם אחר.
וחשבתי, מדוע
לא יכולה להיות מצלמה
שתקדים?
מיתרי הלב
כמו גשם שוטף נהר
באת ופרטת על מיתרי ליבי
נימי נפשי
הבוכיה
עמדתי בצד וראיתי איך
הנדת מיתרים חלודים
חבויים
השבת אותם לחיים
ואת אלה
שאותך סובבים
הפכת
למאירים, מוארים
אשוב אל עצמי
ליבי דופק
שיערי מתפזר על פני
ומסתיר הדמעות
נותנת ללב לדבר
והוא אינו שותק
רוצה שאתן לו לגעת
בלבבות אחרים
ולא אפחד מזרים
ומאנשים מוכרים
אם אתן לו, ולי
את השחרור
יהיה לו, ולי
טוב יותר, פחות בלבול
צליל מתנגן
אקורד סיום
אולי היום אשוב
אל ליבי, נפשי
ועצמיותי
לבנות את ירושלים באהבה
דמעה אחת זולגת,
והלב,
לא מפסיק לבכות.
אבא שבשמיים,
לא נשכח
רגעים מתוקים.
אהבה ושלום,
נצח ונצחון.
רגעי קרבה,
געגוע,
ונקודות כיסופים
מזהב.
שעות הלב צמא,
רגעים לא נמחקים,
אבוא ממרחקים
אליך אב הרחמים.
"מעל שמיים חסדך"
- טוב לב אמיתי,
"דורשי ה' לא יחסרו כל טוב".
"יראו את ה' קדושיו