יצירות של יום מבולבל | יצירות ש-יום מבולבל אהבה

תאים, תאים
צפופים, נושמים.
צרובים משמש עז.
חלקיקים, חלקיקים
עטופים, אטומים.
בוערים באור
התוך.
מכסים ונגלים,
משקרים
אותנו כמעט,
משקרים אותנו
תמיד.

דורכת על זכוכיות מנופצות
שברי אדם מוטלים על הרצפה הקרה
נפצעת, דמי מתערבב בדמו.
דמו האלמוני שניתז בליל אמש
רצה.
מפחדת להישאר יותר מידי
אולי יידבק בי רסיס שיסרב לעזוב
ואשאר לעד פצועה ומדממת
השריטות מיטשטשות
נשארו רק צלקות חיוורות
המזכירות לי את התחושה הכואבת,
עד כדי תענוג
של מגע הזכוכית החדה על רגלי היחפה.

מדבר צחיח
משתרע לכל האופק
אין עלה, אין גבעול, אין אדם.
אובדת.
משוטטת בלי מטרה.
מחפשת אותו,
מחפשת אותי,
בתוך האין - האינסופי.
צעקתי האילמת
מהדהדת
ביני
לביני.
קירות ביתי המתוקים
מתפוררים,
נטחנים עד אבק.
עד מתי אטעה כך,
בשממה
בלי לראות זנב גלימה
מתנפנף?