יצירות של הדובדבן שבקצפת | יצירות ש-הדובדבן שבקצפת אהבה

לוּ יָדַעְתִּי סוֹדוֹ שֶׁל הַקַּיִץ
הָיִיתִי יוֹצֵא לָרְחוֹב הַסּוֹאֵן
לִנְשֹׁם אֶת אֵדֵי הַמַּיִם
לוּ יָדַעְתִּי אוֹצְרוֹתָיו
הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת הַצְּהֻבִּים
מִתְעַנֵּג עַל הַיֹּבֶשׁ
(בְּקַיִץ זֶה, כְּאֶשְׁתָּקַּד
שְׂדוֹת יַלְדוּתִי נֶחְרָכִים בָּאֵשׁ)
לוּ יָדַעְתִּי
הָיִיתִי פּוֹצֵחַ בְּרִקּוּד
עַל שֶׁבָּאתִי לָעוֹלָם
בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז.

וְרִידִים שֶל אוֹר
נִמְתָחִים עַל שְמֵי רָקִיעַ
מְאִירִים אֵת הָעֵצִים הָרוֹעֲדִים
רְגָעִים נִגְלוֹת אֵלַי פָּנַיִךְ
מַרְהִיבוֹת בְּאוֹר לָבָן בּוֹהֵק
שְעָרֵךְ מַצְלִיף לִי עַל הַפָּנִים
(מַשְאִיר סִימָן שֶל גַּעֲגוּעַ)
יַחַד עִם הַגֶּשֶם הַכָּבֵד.

בָּעֶרֶב הִיא בָּאָה
וּבַבֹּקֶר:
אֶל חֲצַר, גִּנָּה, בֻּסְתָּן
אוּלַי הוּא סָפַר צְעָדִים, אוּלַי
לָבַשׁ אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים –

בַּקַּיִץ הַזֵּה תִּלְבְּשִׁי אֲדֹם,
בְּתוּלַת חֶבְרוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
בְּזֵיתִי יִשְׁמָעֵאל וּבְכַרְמֵי יְהוּדָה
חֹלוֹת הַמַּחֲלוֹת
אַהֲבָה.

לְמָחֳרַת, מִי שֶׁנִּרְצַח בְּבֶגֶד שַׁבָּת
וּמִי שֶׁרָצַח

אֶתְמוֹל מִחְזַרְתִּי כַּמָּה רְגָשׁוֹת.
הוֹצֵאתִי אוֹתָם הַחוּצָה,
נִקִּיתִי, יִבַּשְׁתִּי
תָּפַרְתִּי קֶרַע קָטָן
וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם שׁוּב.
מָה אֲנִי אַגִּיד לָכֶם,
טוֹבִים כְּמוֹ חֲדָשִׁים.
צילום תמונה: אוריאל בן יצחק

הרבה זמן לא יצא לי לכתוב. אבל בעצם תמיד כשאני מתחיל לדבר לעצמי אני פותח בשורה הזו... ובקבלת שבת יצאתי למתקן האירובי בגן שעשועים ליד הבית כנסת וניסיתי לחשוב למה הרבה זמן לא כתבתי.
כלומר אני יודע למה, כי אני לא יכול יותר לג'לנג בפיצולי האשיות שלי ונאלצתי לבחור באחד מהם ולאכסן את האחרים בעליית הגג המנטלית ביחד עם שאר הדברים שהפסקתי לעשות ויום אחד אני מבטיח אתם רק תראו לא מתאים עכשיו כי בדיוק משהו....

אוּלַי
אֲקַבֵּץ פּוּזמְקַאוֹת שֶׁלְּךָ, אִגּוּד חוּטֵי צֶמֶר
מְפוֹרָר
מַגָּף אֶחָד כָּחֹל, חַכָּה שְׁבוּרָה
אָזְנִיּוֹת, מַשְׁרוֹקִית וּשְׁלוֹשָׁה עֶפְרוֹנוֹת
אוּלַי
אֲחַפֵּשׂ תָּוִים שֶׁלְּךָ, עַקוּמֵי צוּרָה וְקֶצֶב,
בֵּין מֵיתָר
בֵּין תֵּבַת תּהוּדָה וּשְׂרִיטוֹת צִיפּוֹרנֵיךָ
עַל הָעֵץ הַגַּס, הַנָּקוּב זִכְרוֹנוֹת

אֲקַבֵּץ
טְלַאי וְעוֹד

בְּדוֹק אוֹתָהּ הֵיטֵב,
עַד שְׁלֵמוּת- עַד תֹּם.
הַעֲבֵר סַכִּין בַּעֲדִינוּת עַל הַלָּשׁוֹן-
לִרְאוֹת שֶׁאֵין פְּגִימָה
חַס וְשָׁלוֹם.
שֶׁהָרִי אָמְרוּ: קַשֵּׁט עַצְמְךָ
וְאַחַר כָּךְ אֲחֵרִים.

לַעֲצֹם אֶת עַפְעַף הַדֶּלֶת הַפָּעוּר אֶל מַשׂקוׂפוׂ
לְטַפֵּס.
יָדַיִם לַצְּדָדִים
כָּף רֶגֶל שְׂמֹאל מִתְהַדֶקֶת אֶל בֶּרֶךְ יְמִין
קְצֵה בּׂהֶן יְמִין מִזְדַקֶפֶת אֶל לֵב המִּזְרָן הָרַךְ
צַוָּאר מָשׁוּךְ אָחוֹר
גּוּפִי הוּא מוֹט.
מוֹט גְרַפִיט הַמְּשַׂרְטֵט עֲקֵבוֹת גַּמְלוֹנִיּוֹת.

לְהִתְדַיֵיק.

אֲנִי שׁוֹקַעַת אֶל תּוֹכִי וְנִמְחֶקֶת
אֶלֶף