סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס >מאמר > מכתב

התחבר | הרשמה

יצירות במדור מכתב


ליקרה לי ביותר!
אני מביטה בך. עם החיוך המתקתק הזה. הרצון להרשים. האודם הזועק הזה. המחשוף הזה שנועד כאילו לשדר- 'הלו, אנשים, שימו לב, אני קולית!' והחצאית הזאת, שבקושי מגיעה לברך שלך... מה זה? את...
כבר כל כך הרבה זמן אני רוצה...
אני מבטיחה לך שהיא לא רוצה ברעתך. היא אוהבת אותך. באמת. היא פשוט לא יודעת איך להביע את זה.
היא מחפשת תשומת לב במקומות בהם צריך להילחם בשביל לקבל אותה.
אבל מבפנים- היא לא רעה. היא אחרת, אוהבת.
היא...
היא אוהבת אותך.
בס"ד
אני כבר לא מזהה אותך, את יודעת?
את שונה. מחפשת תשומת לב במקומות בהם צריך להילחם בשביל לקבל אותה, על מה את נלחמת? אני רוצה לצעוק, לצרוח. למה את צריכה להשתנות בשבילם, להתנהג בצורה שלדעתם...
לאחת שהשתנתה...
כמה עוצמות יכולות להיות באדם אחד?
כמה הערכה יכולה להגיע אל אדם אחד?
המון.
וכל זה, זה פשוט מתנה. מתנה מאבא.
וכמה יפה להסתכל מהצד ולהביט, להתבונן, להבין.
להבין את זה. ההרגשה עילאית,...
בשבילך, בשבילי.
לפעמים אני תוהה מה קורה מאחורי גבי
האם את יושבת שם ומתפללת לשכוח?
האם את וצואת עם אחרים כדי שתוכלי להיפתר ממני?
מה אם תמיד אהיה בליבך?
מה אם מה שהרסתי, היה יכול להיות של אחר?
מה...
למה התאהבת?..
אני אוהבת כל כך את החיוך שלך.
את המחשבה הצינית ששזורה תוך כדי צחוק קלוש.
את מהפנטת אותי ואני הולכת אחרייך כמו אחר מנהיג.
אני מנסה להסתכל מעבר, לגלות את המקומות בהם את נופלת ולא מצליחה.
מנסה...
מכתב שלא ישלח לעולם
בס"ד
אני הולכת בגף כפוף.
נכון, אני מודעת לבעייה, אני מטפלת בה, ומשקיעה לפחות חצי שעה ביום בשביל לתקן אותה. ואני יודעת שאתן רוצות רק בטובתי, ובאמת שאני מנסה להבין אתכן, אבל קשה לי.
אתן...
לכן, שרוצות רק בטובתי.
בכל פעם מחדש
הפרידה ממך כואבת
בכל פעם מחדש
היא כואבת
קצת פחות
כך תפחת ותכאב
ותשאף עד אין סוף
אז אולי כבר אוכל
איתך לאהוב
...
כאח
נשמה.
את לא יודעת כמה כואב לי.
את באמת חושבת שאני לא מבחינה? תאמיני לי,קשה להתעלם..
אז את מסתכלת, עם המבטים הריקנים האלו,שמקרינים באמת את מה שאת מרגישה, ולא מה שמתבטא בפועל.
ואת שואלת...
עם עוד טיפת אומץ, זה היה נשלח.....
למה? למה? באמת אני שואלת. תגידי, מה? מה עשיתי לך? למה מגיעה לי כזו התייחסות?
לכלב של השכנים את מתייחסת יפה יותר.
ואני עוד מנסה. ואת- רק ממשיכה. לפגוע, להעליב. להכאיב.
תגידי, איך את מסוגלת,...
תגידי, למה?
שלום,
אבא
עת האסיף הגיע
ואת צאנך הינך אוסף.
כתרך הצפנת חרש
ויצאת לחפש,
חיפשת אותי אבי מלכי
בין חגווי הסלע,
בין צורים.
ואני אינני באתי
חתרתי במים רדודים....
טאטע
לך אכתוב, מולדת.

יום אחד אכתוב את סיפורך, מולדת.
אשחיז לשם כך את הנוצה המשובחת ביותר שלי ואקח את הדיו השחורה ביותר.
אקח השראה מגיליונות קלף של ספרי התורה, וכתב עברי...
לך אכתוב, מולדת.
שלום. אתה בטח לא זוכר אותי, אבל אני זוכרת אותך טוב מאוד, אפילו שעבר כל כך הרבה זמן.
אני אפילו זוכרת מה לבשת. זה היה בגדים שחורים, ועליהם את הדגל של המדינה שלנו,
ההיא שאמורה לעשות לנו טוב... בגדים...
אלייך. אח שלי???
אתם יודעים שהרבה פעמים אני בוכה, עצובה -בגללכם.
הלא אחי ובשרי אתם, אנו אחים! ערבים זה לזה!
אבל, התהום פעורה בינינו, הדעות כה קוטביות, כה שונות...
לא פעם קרה שבגלל דעות לא זהות התחילו...
אחים ואחיות אהובים!
אהובה שלי!
כולם כבר הלכו. נשארנו רק שנינו.
ואני רוצה להגיד לך כמה מילים, אבל הגרון חנוק מדמעות.
רוצה לבקש ממך סליחה שלא ראיתי את הדמעות השקופות שמיהרת למחות בחיוך.
אולי הייתי עסוקה...
אהובה שלי!
אמא שלי!

איפה את? מהיום המוזר הזה, שכולם בכו, אני לא מצאתי אותך! זה היה ממש מוזר, את יודעת? כי כולם ליטפו אותי ובכו, ודוד משה, הדוד השמן, את יודעת מי הוא, נכון? הוא הרים אותי ואמר לי להיות...
לאמא, שעוד תחזור פעם.
ניגון קטן ומתוק, שנוגע, ולפעמים קצת עצוב,
שהמנגינה לא תיפסק, ככלות הכל, כולנו שיר.

_____________________________

כמו מזג אוויר של תל אביב עם ריח של אמסטרדם,
ושקיעה בגלבוע.
כמו...
לך
בדם ליבי אני כותבת אליכם עכשיו את שנות השתיקה, שעלו לי בחיי.
לא בטוחה שאם הייתי מדברת זה היה מועיל.
כותבת לכם שנים של ניתוק, של השפלה, של רמיסת האדם שבי, עד לאפס.
בטח כולכם עוד זוכרים...
נקרעתי
אחות קטנה שלי...

יש לי כל-כך הרבה מה לומר לך.
אני יושבת לידך, מביטה בך ישנה. מביטה בתלתלי הזהב שלך, בלחיים השמנמנות שלך, ואת כל-כך מתוקה שבא לבכות.
אני רוצה כ"כ לנער אותך, לחבק אותך...
לאחותי הקטנה.
אשמורת שלישית של לילה, רגעים עת הניצה קרן ראשונה.
כבר חגור הייתי ונעול, יושב בחצר. מאזין לנשמותיו הניתחיות של המדבר.
חושב הייתי עליך, בני. לעולם לא תיקרא את המכתב הזה, לעולם לא תדע את שכתוב...
בן, ילד שעשועים.

תגובות באתר