סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס >סיפורת > מונולוג

התחבר | הרשמה

יצירות במדור מונולוג


לא יוכלו נשיקותי
לכסות את כל פנייך
ירושלים,
ליבי.
וכל תחנוני
לקבל את סליחותיך,
לחוש ביתך.

לא תעמוד זכותי מקדם,
ויסורי לא יעזרו
כדי לכפר על עוצם
בגידתי.
...
ירושלים
בס"ד.

ובלילות-
כשרוח חרישית פורצת,
כשענף ערבה בוכיה נשען אחור
במין געגוע לא מוסבר,
הלב שלי יוצא-
אליך, בשבילך.

ובימים-
כשהמים השקטים עמדו קפואים,
ולב...
אליך, בשבילך.
לפעמים אני מבולבלת, מבולבלת מאד.
אני יודעת מה אני רוצה, רוצה מאד
אבל לא יודעת למה.
ואני רוצה גם כן משהו הפוך
וגם כן לא יודעת למה.
זה הכל מבולבל לי בראש
כמין עיסה מעורבלת.
ועם...
מוסכמות.
בס"ד

אני לא האח שייחלת לו,
אני לא הבן שאמא ואבא ציפו לו.
אני שופע ביטחון עצמי מעושה, יודע-לא יודע
שאין לי ביטחון כלל.

כן כבוד הרב, מה לימדת את התלמידים שלך היום בישיבה?
מסכת...
סטיקלייט על התלם
למה דוקא ברגעים אלו קל לי?
איך פתאום המילים מאירות לי?
ושוב, "אלוקי נשמה"...
אבל לא! זה לא שוב, זה מחדש.
היום זה פעם ראשונה
כי להם זה כמו חיים חדשים.
הם לא יראו יותר את אבא...
אבא, "אלוקי נשמה".
שלום שירה. בוקר טוב! ראית את התזכורת? צריך לקום - יש יום שלם לפנייך וצריך לנצל אותו. משום מה המילים האלו תמיד גורמות לי להתחפר בשמיכה יותר ויותר.
איזה לנצל! מה לנצל?! את השעתיים שינה שיש לי היום...
כולם קטנים?
בס"ד
אני שונה.
זה מצחיק שרק עכשיו שמתי לב לזה. לשוני.
ככל שאני מנסה להתגבר עליו הוא גדל ומתרחב בעיניי. לא משאיר לי נקודת התבוננות אובייקטיבית על מה שנמצא מסביבי.
אני לא יודעת אם השוני...
אני שונה.
(הערה: השיר נכתב תוך האזנה לשירו של בן סנוף 'הרוח בקרבנו'. מומלץ לקרוא תוך האזנה)


"אל נאבד את רוחנו
מעולם לא נפלנו לבד
כי אבינו שומר על דרכנו
מלווה לצידנו איתן
אז...
אלוקים, באו גויים בנחלתך.
אבא, התשמע קולי? האם תשיב פני ריקם?
ענני כיצחק בהר המוריה,
ענני כישמעל בשעת צמה,
ענני בשעת צרה וצוקה,
ואל תירחק ממני,
אל תתעלם מתחינתי ושוועתי,
קרב אלי גע בי בנשמתי,
נהג...
אתה
שיבולת בשדה כורעה ברוח...
שולי שמלה לבנה מתנפנפים כמות (כורעים כמעט תחת עומס הריק הסובב אותם)
סלים ירוקי שוליים מורמים אל על,
ואני-אנה אני באה?
בין שיר לריקוד
בין אומר לדקלום...
אלוקייך...אלוקי?
מתחילה להתפרק
רוצה להתחזק.
מרגישה אבודה
רוצה להיות יותר קרובה.
קשה. זה באמת קשה.
הלוואי ואצליח לעמוד בניסיון הזה.
שלא אפול בבור
שאמצא כבר את האור.
שאתחיל...
להתפרק
אני שונאת אותם!! שונאת כל כך!! איזה שנאה, היא נוזלת ממני. כלבים! ימח-שמכם! איך אפשר?אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלכם כאן לידי. רשעים, רעים כל כך!
מה,אתם לא בני אדם?! אני שואלת-עונה לעצמי,לא....
הרהורי כאב
כל העולם במה:

"את שחקנית מוכשרת" תמיד אומרים לי.
"יכולת הדרמה שלך יוצאת דופן" מחמיאים ומשבחים.
ככה מאז ההצגה בת החמש דקות במסיבת חומש בכיתה ב'. ככה כל החיים.
אני...
כל העולם במה.
יומני היקר,


הוא היה פשוט ענק, מה זה ענק?! ענק זו לא מילה, לפחות עזריאלי... טוב אולי נסחפתי קצת, בסך הכל שש אמות וזרת, אבל איזו זרת, צריך לראות אותה כדי להבין מה זו זרת, וחוץ מזה...
פעם בתנ"ך
היא יושבת מול עצמה, פרצוף שמח שנמחק בקצוות והולך וקטן עד שהפרצוף האדיש חוזר לתפוס את מקומו על הפנים.
היא מחזירה את החיוך בכוח, עם האגודלים,מורחת עליו קצת שפתון שקוף כמו דבק, מקווה שהוא ידביק את...
בלתי נראה
בעזהי"ת

המדרגות נראו מאיימות מהנקודה בה עמד.
הוא פסע לאיטו, מהורהר, עד המדרגה הראשונה, הרים רגל כבדה והניחה בזהירות על המדרגה. מעניין, איך אפשר פתאום להרגיש את כל השרירים הקטנים שמעולם...
..מדרגות..
למה כל פעם שאני רוצה להתפרק ובא לי לבכות זה אומר להראות חולשה?
למה כשאני רוצה לשחרר את הכול, אף אחד לא יכול לסבול את זה?
למה לצחוק ביחד ולבלות אפשר... ולהיות מצחיקה ושנונה אפשר... אבל כתף...
למה אי אפשר לבכות...
לפעמים זה תופס אותך.באמצע היום,בלילה,אתמול,מחר.משהו חזק וכבד מושך את הלב שלך עמוק למטה,לתוך בורות שאף פעם לא הכרת בעצמך.
בהתחלה אתה מנסה להדחיק,מספר איזה בדיחה,קונה לעצמך משהו,צועק ומדבר כדי שאף...
לפעמים..
בעהי"ת

לחייל גיבור אחד... או אולי לאברך צדיק אחד... שתמיד מזכיר לי שאני הכי טובה, אבל עכשיו הוא שומר על עמ"י בצבא... ומה שנותר מתוך הלבד הזה, זה לחשוב...

את חושבת שמותר לך לשקוע...
כשיש יותר מידי זמן לחשוב,...

תגובות באתר