סיפורתפסיפס >סיפורת > מונולוג
התחבר | הרשמה
יצירות במדור מונולוגאני לוקחת נשימה ארוכה וצועקת, דופקת חזק חזק רק כדי שישמעו אותי, אני בועטת וצורחת. אך אחרי הסערה מגיעה הדממה והכל שוקט והכל שקט. כאילו לא צעקתי, כאילו לא צרחתי ואף אחד לא שומע. חסרת כוחות מתיישבת,... מאת באש ובמים (מתוך מונולוג) גלים מתנפצים על סלעים והם בשתיקה משיבים חושבת מהם צריכה ללמוד אולי להפסיק בדרכי, דרך ד' לעמוד על פני הרוח מנשבת במין לטיפה מרגישה איך אבי שלי בידיו מחבק ולוחש לי חזקי ילדה..... מאת לא מוכרת!! (מתוך מונולוג) שומעת שוב את אותו השיר ששמעתי בלילה אמש. שומעת, מקשיבה למילים. ומנסה לחשוב מה היה לי באותו הלילה.. ?! רגשות זה לא דבר שאפשר לכתוב, אבל עדיין אותה תמונה שאז הייתה לי בראש עדיין כאן.. לראות... מאת קצת שונה.. (מתוך מונולוג) בבבית השני והשליש יש פעמיים את המילה מטורפת. היה לי מילה במקומה אבל שחכתי:/ אם למישו יש רעיונות, הוא מוזמן ! רציתי לבכות כמו משוגעת לשחרר את כל הרגש שזורם לי בורידים . ששוטף... מאת אנווכי ! (מתוך מונולוג) לברוח מהמחשבות הרודפות, לברוח מהלב, לברוח מהשכל, לברוח מהמציאות, לברוח ממני. לברוח ממך. למות.... מאת קצת שונה.. (מתוך מונולוג) אכלתי את הפרי ונותרו הקליפות וכי מה אעשה בפסולת? אחזיק בה, אאחוז בידי שמא תטמא אדמת הקודש אצטרך למצוא פח אשפה אך אובד אני ביערות ולכן דעתי נכונה היא להיפטר מהקליפות... אך... מאת (שמע)ישראל (מתוך מונולוג) יושבת על הספסל ומחכה לאתמול. לזמן שחלף. פוסעת בחולות שפיזרתי במדבר, סופרת את צעדיי אל הלא נודע. -- עומדת מול האיש הירוק ברמזור, נותנת לאדום להגיע ולאלצני לעצור. רודפת אחרי... מאת מושמושית (מתוך מונולוג) פעם ראיתי איש עם חולצה, שהיה כתוב עליה מאחורה על הגב, כמה סנטימטרים מתחת לראש שלו "הלכתי לאיבוד, תכף אשוב". רציתי לשאול אותו אם הוא חזר כבר, ומה הוא מצא שם. אם היה בכלל שווה ללכת לאיבוד. האיש... אולי זו השגרה ששוחקת, ואולי אלו הסיבות שאני מחפשת (כדי לחיות.) ואולי הכל מתחיל אצלי בראש, אולי אני צריכה יותר לדרוש מעצמי להיות בשמחה?! ... מאת תכלת בשמים (מתוך מונולוג) בעזהי"ת מזה זמן מה, כרוכים חיי בחייה. היה בה משהו נאיבי, ביזארי, תמוה-- ואני נאלצתי לשבת שם, ממול, לבטיה פרושים למולי, חלקם פרשה היא בעצמה וחלקם נתגלגלו לידי בדרכים לא דרכים, בחירותיה שטוחות... מאת פלספנית (מתוך מונולוג) את, את שם, שקוראת לעצמך חברה... כמה דמעות חברה יכולה לגרום... את, את שם, שקוראת לעצמך שותפה, כמה צער שאת גורמת... לצער שאחרים גורמים, את שמה לב,ואף מעירה, וזה באמת מחמם את הלב! אבל,... מאת תמונה... (מתוך מונולוג) אתן, מה מטרה אתן מוצאות בלהעליב ולפגוע? מה כיף אתן רואות בלעצבן ולקרוע? הלב שלי עדין, מיתריו שבירים, כל פריטה קטנה קורעת אותו לגזרים! העיניים שלי רטובות תמיד, אך אתן לא רואות, הנפש... מאת תמונה... (מתוך מונולוג) נמאס לי. נמאס לי לצעוד לבד לטרה. נמאס לי לראות איפה הייתי פעם, ואיפה אני היום?! לאן נעלמתי? נהפכתי להיות שבר כלי מכל הצעקות, הקללות והאיומים. נמאס לי. נמאס לי לחשוב שדווקא הדבר שפעם הכי... מאת קצת שונה.. (מתוך מונולוג) אוף. צריך להחליט. צריך להחליט מה לעשות בשנה הבאה? צריך לחליט האם להישאר עוד שנה בתקן שלי או אולי להחליף תקן? לשנות, לגוון. ואם להלחיף תקן- אז מה לעשות? לאן ללכת? ליסודי? לאולפנא? אולי... מאת זיכרונאית (מתוך מונולוג) ומה אם לא אשכח אותך? ודמותך לא תעזוב אותי, וכל לילה במיטה הזכרונות יציפו את ראשי? מי ידאג אז, ינחם ויעודד? למי אוכל לשפוך את הלב? מי ימחה את דמעותיי ויאמר שיבוא יום ויהיה טוב יותר? על... מאת תכלת בשמים (מתוך מונולוג) שוב אני חושבת עליו ומתגעגעת ושוב אני סתם שוכבת במיטה, משמיעה שירים של סינרגיה (כשאת צוחקת - אני חי, כשאת בוכה - עצוב מדי. אני פותח ת'ידיים - לחבק אותך...) ומתמכרת למחשבות, לקטעי זכרון. אחרי... מאת עכבר הכפר (מתוך מונולוג) לא יוכלו נשיקותי לכסות את כל פנייך ירושלים, ליבי. וכל תחנוני לקבל את סליחותיך, לחוש ביתך. לא תעמוד זכותי מקדם, ויסורי לא יעזרו כדי לכפר על עוצם בגידתי. ... בס"ד. ובלילות- כשרוח חרישית פורצת, כשענף ערבה בוכיה נשען אחור במין געגוע לא מוסבר, הלב שלי יוצא- אליך, בשבילך. ובימים- כשהמים השקטים עמדו קפואים, ולב... מאת לוחמת תמורות (מתוך מונולוג) |
תגובות באתר
|
ל"ג בעומר תשע"ג
משלוחי מנות תשע"ג
שלושת השבועות תשע"ב