סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס >סיפורת > סיפור קצר

התחבר | הרשמה

יצירות במדור סיפור קצר


הייתה מין מטאפורה יפה כזו, כל כך יפה שכולם השתמשו בה.
על הבועה שמקיפה אותם, איך הם בדד בתוכה.
וזה היה נשמע כל כך רומנטי שהיא שנאה את זה. היא לא שם, בדיכאון הכל כך אישי וכל כך משותף הזה. הכל...
התמוססות
יש רגעים בחיים שבהם הכל עוצר ונהפך להילוך איטי, כאילו אתה יודע את גודל השעה ואת הצורך בזכירת כל פרט עד לדיוק הקטן ביותר על-מנת שתוכל לספר אותו לבאים אחריך...
"לקבלת המ"פ פלוגה ב' תימתח להקשב!...
הילוך איטי
נקודת אור-לכל גיבור
המקום האחרון בו נעמה רצתה להיות היה החדר הזה. חדר מרובע, לבן , צר ומעיק. היא רצתה להיות עכשיו ליד החבר שלה, נעם. החבר התומך והדואג, היחיד בעולם שיכלה לספר לו על הכל. הוא היה...
מסר לחנוכה, ולכל השנה.-
"כבר הרבה זמן שאני לא עולה מעבר למה שאני"


אני לא יודעת מתי זה התחיל, מתי התחלתי להיות שקופה, ולהגיע לד''ר התרסקות שמועלוב, ממוחה בבתי כלא עצמיים. אני לא יודעת מתי התחלתי לשים לב שאני...
מעבר למה שאני
אי שם באחת הערים בוילה נידחת
נולד ילד בשעה טובה ומוצלחת.
כל אחיו מושיטים יד, מלטפים
בחום מחבקים מגנים ועוטפים
ואף מלמעלה בחן אלוקים,
וראה איך בילד הזה - מטפחים ומשקים.
כך חולפות...
חיים שכאלה
מה לא עבר לו בראש באותם רגעים? הכל.
הילדות, החתונה. מה לא?
הוא הביט בבנו יחידו. כמה חיכה לו.
אילו היו אוגרים את כל התפילות שהתפלל בעבורו, גם מאה כרכים לא היו מספיקים.
'אח...' הוא נאנח,...
בין שמים וארץ
שלום, שמעת מה קורה עם ד.? שאל אותי החבר כשנפגשנו באקראי ברחוב.
לא, אני מקווה ששלומו טוב, כך היה עד לאחרונה. עניתי.
לצערי השמועה שהגיעה אלי מדברת על כך שהוא חולה מאד, אנוש, אולי אפילו גוסס....
פגישה
"יודע אתה," שאל אותו פעם אחד ממכריו, "כאשר רואה אני אותך חש אני עצבות בעיניך. כאילו משהו מציק לך, טורד את מנוחתך. הלא כבר שנים נראה אתה כך. מה מציק לך?"
"הבאמת רוצה אתה לדעת?" השיב לו, "כל חיי...
כחולמים
בס"ד
בעיות [ה]קשב[ה]
"טוב, זהו. הפסקה. אבל רק של רבע שעה!"- היא ממלמלת לעצמה תוך כדי סגירת הספרים. נזכרת שזאת כבר הפעם השלישית בשעתיים האחרונות שהיא לוקחת לעצמה 'רבע שעה'.
מול המחשב. אין...
בעיות (ה)קשב(ה)
הוא שכב על העשב והביט לשמים.
לידו פעתה אחת הכבשות.
בביתו אחיו ואביו מינו אותו לתפקיד הנחות של רועה צאן, במרחק גדול מהבית. הם קצת חששו שיהא שופך דמים כעשיו שאף הוא היה אדמוני. הם לא אהבו אותו....
מה יכול לצאת מרועה צאן פשוט?
"אי-מא-א!" - קול הצעקה פילח את מרחב הבית הגיע לאוזני הרדומות. מבט חטוף על שעוני שעל היד וידא שהשעה היא רבע לשבע בבוקר לפי שעון ישראל. הזמן בהחלט לקום לקראת יום חדש, אך עיני נעצמו בחוזקה וסרבו שוב...
בעקבות הגרב האבוד
גם היום הייתי עסוקה בעיסוקי הקבועה, העיסוק מלא במים, קצף ובפריטים גדולים וקטנים ממתכת, זכוכית וחרסינה. שטפתי כלים. הכיור היה כתמיד, מלא, והשיש אינו מבריק מספיק. קצף סבוני קפץ על מצחי, ידי היו...
חופשה משפחתית
בס"ד
היא ישבה צמוד לפסנתר בסטודיו. הפסנתר הלבן שנח לו מולה לא היה חדש, שריטות ושלל דפים מפוזרים היו עליו.
מאז שפתחו את הסטודיו הפתוח למוסיקה ילדים נמצאים פה בלי סוף. מורים באים בהתנדבות...
הילדה ליד הפסנתר
קראו לו משה. בעצם, עדיין קוראים לו כך.
שחור עיניים ושחור שיער. עורו כהה גם הוא. כמו אדמה לאחר הגשם. רכה וריחנית.
ידידיו קראו לו "שוקו" או "שוקולד". בשבילם זו הייתה מחמאה. משה לא אהב את זה...
ילד שוקולד.
לק''י.

(להללויה. שכל הכאב שבפנים, לא מונע ממנה לאהוב.)


(אתמול הלכתי במדבר האינסופי הזה שמרכיב אותי.
מתי אני אצא? מתי. מתי תבואי ואגלה שאת עוד פטה מורגנה?
...
רחל שלי
סיפור שכתבתי בתשעה באב.


דוד התבונן דרך החלון והביט בענני העשן העגלגלים העולים מהמקום שרק לפני כמה ימים היה בית המקדש. "תסגור את החלון דוד", נאנחה אמו ונכנסה לחדר." אתה צריך לישון עכשיו...
מגלות לגאולה
הסמטאות ההן היו רכות, רכות. אני לא יודעת להסביר מדוע בדיוק הן היו כל כך רכות בעיני.
אולי היה זה האור החיוור, הלבן, הנשפך מן הפנסים התלויים פה ושם, בודדים בתוך החשכה.
אולי היתה זו בעצם...
זכרונות רכים.
העבודה הקשה והמתישה לא הסתיימה עם חזרתה לבית, הילדים הסתערו עליה מבקשים את תשומת ליבה, הניקיון של הבית לא נעשה מאליו, ובשעות שהעינים כבר כמעט נעצמו עוד היה צריך לגהץ. לעתים גם נותרו מטלות שונות מהעבודה,...
הניגון
רעש
של התבודדות.
ומסביבך הכל צועק
הוד
ואתה מנגד.

ולו רק תקשיב, תדע
שהכל אומר
פשטות,
אבל אתה אינך אומר דבר,
אתה אינך.

ורק
כשהכל שותק
בדידות,
אתה...
צלמוות
בס"ד
שנת 71 לספירה.
שמי דוד בן שָראֶל, בן כ"ב שנים, ועד לא מזמן גרתי עם משפחתי בעיר התחתונה, אם כי אבי תמיד התעקש שנקרא לה בשמה המקורי – עיר דוד – משום שאין כזה דבר, עליון ותחתון,...
בין אהבה לשנאה, בין ידידות...

תגובות באתר