סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס >סיפורת > סיפור קצר

התחבר | הרשמה

יצירות במדור סיפור קצר


אחרי הרבה זמן של כלום, הדסה הרגישה שהיא רוצה למלא את הריק שהצטבר בתוכה. בתחושה של שליחות, מין תחושה כזאת שהיא הולכת להציל משהו, היא התיישבה ליד השולחן. ואולי היא כן הלכה להציל. הדסה הלכה להציל את עצמה....
ניסיון
קיבלתי בדואר פאזל חדש ומיד הרגשתי – הפאזל הזה, החדש, איננו פאזל ככל הפאזלים, הפעם קיבלתי פאזל מיוחד.
הפאזל החדש אינו פאזל רגיל, הוא לא מורכב רק מחלקים בעלי בליטות עגולות שנכנסים לתוך שקעים כדוגמתם....
הפאזל החדש שלי
הגדרות האלה היו כאן תמיד, מאז ומעולם. בכל מקום. בעיר, ומחוצה לה. תמיד הן היו מין קישוט כזה. פשוט מאד. גדר.

ראיתי בחיים שלי כבר המון גדרות ולכל אחת מהן היה את האופי שלה. לכל אחת מהן הייתה ההגבלה...
גדרות ושערים
"תקשיב," אמרה עידית לאורי, "ברגע שהבצק תפח קצת אתה פשוט מורח על העיגולים שוקולד ומכניס לתנור, זה הכל"
"סבבה" ענה באדישות
"מעולה, חייבת לרוץ... אל תשכח.. אני עוד כמה דקות חוזרת"
***
דפקתי...
חיוך של שוקולד
אדם אסף אנשים.

יש אנשים שאוספים בולים, יש אנשים שאוספים יודאיקה, יש אנשים שאוספים יצירות אומנות, יש אנשים שיש להם אוסף של מגנטים ויש כאלה שברשותם אוסף חתימות של מפורסמים.
לאדם יש אוסף של...
האוסף של ד"ר אדם
"חומות בצורות בעולם, מהן שמגוננות על דבר מה ומשמשות להסתירו, ומהן שנועדו למנוע גישתם של אחרים להנות מדבר זה"
כל חייו זוכר היה את עצמו מבוצר בחומה זו, וככל שחיפש דרך לצאת מתוכה, גילה עד כמה סתומה ומחוזקת...
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"...
בס"ד

"לדוד ה' אורי וישעי ממי אירע, ה' מעוז חיי ממי אפחד".
רועי הביט סביבו מבעד למסך הדמעות שזלגו מעיניו ללא הפסקה, וראה את כל ההמון מסביבו דומע יחד איתו. רועי חיפש פנים מוכרות בתוך כל ההמון...
לדוד ה' אורי וישעי
בס"ד

ככל שהתקרב ר"ח אב כך גברה התרגשותו של עקיבא. דווקא בימים הללו שמרבים בעצב ואבלות, נתפסו אצלו כימים של אושר. כולם מסביבו חשבו שהוא משוגע, לא הבינו מה עובר עליו, אבל האמונה בליבו הייתה חזקה...
החליפה של עקיבא
כשפגשה אותו לראשונה, שום דבר לא העיד על כך שהפגישה הזו הולכת להיות משהו יוצא מגדר הרגיל ועצמה ישנה, חסרת נוכחות ולא מודעת לסכנה.
הוא חייך אליה, עיניו כוכבים, והיא חייכה בחזרה, עיניה גחלים כבויות.
רק...
~
"תחזיק אותי חזק" היא מלמלה אל זרועותיו החסונות "אני הולכת ליפול".
הוא הניח יד על מצחה הלוהט ואז מיצמץ בעיניו והידק את לסתו. לא לבכות. היה חזק.
"אבא," היא לחשה בקול סדוק.
"כן, יקרה שלי?"
היא...
נומי פרח, נומי ילדה קטנה
זה לא שאני מאוד אוהב את הפרסומות או קורא את כולן. פשוט יש כבר עלונים והכתבות הן שוב על קבוצת ווצאפ של זוגות מעורבים ומטפלים של שדכניות או ההפך אז מה נקרא, פרסומות, שיהיה. והעיצוב הוא ידוע ומוכר, אולי תראו...
כלוא
ראיתי אותה, שם, עומדת לבדה, ילדה קטנה, תמימה, קצת מבולבלת. נראה כאילו היא מחפשת משהו. ניגשתי אליה ושאלתי אותה לשמה, היא לא ענתה לי רק חיכה חיוך מתוק וקצת בישן. הושטתי לה את ידי והיא הושיטה לי בחזרה, עיניה...
ילדה, נערה ומה שבניהם
ואת ילדתי שכאבת ודמעת
הסכיתי כעת ושמעי.
הנה בא אורך , הנה בא וזרח ,
הביטי ביתי וראי.

שאי מבטך למחר ודעי-
עוד אושר גדול מחכה לך.
ואם רק תבטחי ילדתי בכוחך
תגלי כי חיים חדשים...
להיוולד מחדש
קחו פיסת כאב
קטנה,
כזאת שלא תבלע אתכם.
קחו אותה
ככה, בעדינות,
בין האצבעות.
עכשיו- ריכוז.

המרחק הזה
בין שתי אצבעות
בין צחוק לבכי
בין גדוש למרוקן
המרחק...
לגיטימציה
אחד מהם דיבר עם הנהג בהתלהבות ונראה היה שהם מכירים אחד את השני כבר שנים, למרות שאני משוכנעת שנפגשו לראשונה רק לפני מספר דקות. עוד אחד מהם צלע לתוך האוטובוס, ובידיו המקומטות שקיות עם מצרכים מהסופר. במהרה...
בעלי האצבעות המקומטות
לפני השיעור הראשון דמיינתי שתפתח לי את הדלת מורה מבוגרת רוסייה וקשוחה, כמו המורה שלי לפסנתר. אחר כך פגשתי אותה וגיליתי שהיא לא מבוגרת, לא רוסיה והיא מאוד רחוקה מלהיות קשוחה. לפני השיעורים האחרים, דמיינתי...
פיתוח קול
קטע קצת מצחיק שכתבתי על יום מחייה של ילדה בגיל הנעורים, מבוסס על סיפור אמיתי
"למה אתם מאחרות, מעין?!" שואל כל יום ביומו איל הטרמפיסט בן ה- 30 את מעין. מעין לא עונה, כאילו גוזרת על עצמה שתיקה. אך בליבה...
הטרמפיסט
הבטתי בו מרחוק, אכול מבפנים. לא ידעתי את נפשי מרוב קנאה. צפיתי בו משחק במגרש עם חבריו. מגלגל את הכדור במקצועיות בין רגליו. ראיתי אותו עובר את כל שחקניו היריבים ונותן בעיטה עוצמתית אל עבר השער ומבקיע גול...
קנאת סופרים

תגובות באתר