יצירות במדור סיפור קצרהייתה מין מטאפורה יפה כזו, כל כך יפה שכולם השתמשו בה. על הבועה שמקיפה אותם, איך הם בדד בתוכה. וזה היה נשמע כל כך רומנטי שהיא שנאה את זה. היא לא שם, בדיכאון הכל כך אישי וכל כך משותף הזה. הכל... מאת כד קטן (מתוך סיפור קצר) יש רגעים בחיים שבהם הכל עוצר ונהפך להילוך איטי, כאילו אתה יודע את גודל השעה ואת הצורך בזכירת כל פרט עד לדיוק הקטן ביותר על-מנת שתוכל לספר אותו לבאים אחריך... "לקבלת המ"פ פלוגה ב' תימתח להקשב!... מאת elntnz (מתוך סיפור קצר) נקודת אור-לכל גיבור המקום האחרון בו נעמה רצתה להיות היה החדר הזה. חדר מרובע, לבן , צר ומעיק. היא רצתה להיות עכשיו ליד החבר שלה, נעם. החבר התומך והדואג, היחיד בעולם שיכלה לספר לו על הכל. הוא היה... מאת 301094 (מתוך סיפור קצר) "כבר הרבה זמן שאני לא עולה מעבר למה שאני" אני לא יודעת מתי זה התחיל, מתי התחלתי להיות שקופה, ולהגיע לד''ר התרסקות שמועלוב, ממוחה בבתי כלא עצמיים. אני לא יודעת מתי התחלתי לשים לב שאני... מאת ניגונים (מתוך סיפור קצר) אי שם באחת הערים בוילה נידחת נולד ילד בשעה טובה ומוצלחת. כל אחיו מושיטים יד, מלטפים בחום מחבקים מגנים ועוטפים ואף מלמעלה בחן אלוקים, וראה איך בילד הזה - מטפחים ומשקים. כך חולפות... מאת מ. לנדר (מתוך סיפור קצר) מה לא עבר לו בראש באותם רגעים? הכל. הילדות, החתונה. מה לא? הוא הביט בבנו יחידו. כמה חיכה לו. אילו היו אוגרים את כל התפילות שהתפלל בעבורו, גם מאה כרכים לא היו מספיקים. 'אח...' הוא נאנח,... שלום, שמעת מה קורה עם ד.? שאל אותי החבר כשנפגשנו באקראי ברחוב. לא, אני מקווה ששלומו טוב, כך היה עד לאחרונה. עניתי. לצערי השמועה שהגיעה אלי מדברת על כך שהוא חולה מאד, אנוש, אולי אפילו גוסס.... מאת פרח כהונה (מתוך סיפור קצר) "יודע אתה," שאל אותו פעם אחד ממכריו, "כאשר רואה אני אותך חש אני עצבות בעיניך. כאילו משהו מציק לך, טורד את מנוחתך. הלא כבר שנים נראה אתה כך. מה מציק לך?" "הבאמת רוצה אתה לדעת?" השיב לו, "כל חיי... בס"ד בעיות [ה]קשב[ה] "טוב, זהו. הפסקה. אבל רק של רבע שעה!"- היא ממלמלת לעצמה תוך כדי סגירת הספרים. נזכרת שזאת כבר הפעם השלישית בשעתיים האחרונות שהיא לוקחת לעצמה 'רבע שעה'. מול המחשב. אין... מאת *נעמה* (מתוך סיפור קצר) הוא שכב על העשב והביט לשמים. לידו פעתה אחת הכבשות. בביתו אחיו ואביו מינו אותו לתפקיד הנחות של רועה צאן, במרחק גדול מהבית. הם קצת חששו שיהא שופך דמים כעשיו שאף הוא היה אדמוני. הם לא אהבו אותו.... מאת יהודי מהשורה (מתוך סיפור קצר) "אי-מא-א!" - קול הצעקה פילח את מרחב הבית הגיע לאוזני הרדומות. מבט חטוף על שעוני שעל היד וידא שהשעה היא רבע לשבע בבוקר לפי שעון ישראל. הזמן בהחלט לקום לקראת יום חדש, אך עיני נעצמו בחוזקה וסרבו שוב... מאת רקפת סלע (מתוך סיפור קצר) גם היום הייתי עסוקה בעיסוקי הקבועה, העיסוק מלא במים, קצף ובפריטים גדולים וקטנים ממתכת, זכוכית וחרסינה. שטפתי כלים. הכיור היה כתמיד, מלא, והשיש אינו מבריק מספיק. קצף סבוני קפץ על מצחי, ידי היו... מאת רקפת סלע (מתוך סיפור קצר) בס"ד היא ישבה צמוד לפסנתר בסטודיו. הפסנתר הלבן שנח לו מולה לא היה חדש, שריטות ושלל דפים מפוזרים היו עליו. מאז שפתחו את הסטודיו הפתוח למוסיקה ילדים נמצאים פה בלי סוף. מורים באים בהתנדבות... מאת מוריה יעל (מתוך סיפור קצר) קראו לו משה. בעצם, עדיין קוראים לו כך. שחור עיניים ושחור שיער. עורו כהה גם הוא. כמו אדמה לאחר הגשם. רכה וריחנית. ידידיו קראו לו "שוקו" או "שוקולד". בשבילם זו הייתה מחמאה. משה לא אהב את זה... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור קצר) לק''י. (להללויה. שכל הכאב שבפנים, לא מונע ממנה לאהוב.) (אתמול הלכתי במדבר האינסופי הזה שמרכיב אותי. מתי אני אצא? מתי. מתי תבואי ואגלה שאת עוד פטה מורגנה? ... מאת ניגונים (מתוך סיפור קצר) סיפור שכתבתי בתשעה באב. דוד התבונן דרך החלון והביט בענני העשן העגלגלים העולים מהמקום שרק לפני כמה ימים היה בית המקדש. "תסגור את החלון דוד", נאנחה אמו ונכנסה לחדר." אתה צריך לישון עכשיו... מאת אריה הזהב (מתוך סיפור קצר) הסמטאות ההן היו רכות, רכות. אני לא יודעת להסביר מדוע בדיוק הן היו כל כך רכות בעיני. אולי היה זה האור החיוור, הלבן, הנשפך מן הפנסים התלויים פה ושם, בודדים בתוך החשכה. אולי היתה זו בעצם... מאת העמק הנעלם (מתוך סיפור קצר) העבודה הקשה והמתישה לא הסתיימה עם חזרתה לבית, הילדים הסתערו עליה מבקשים את תשומת ליבה, הניקיון של הבית לא נעשה מאליו, ובשעות שהעינים כבר כמעט נעצמו עוד היה צריך לגהץ. לעתים גם נותרו מטלות שונות מהעבודה,... מאת פרח כהונה (מתוך סיפור קצר) רעש של התבודדות. ומסביבך הכל צועק הוד ואתה מנגד. ולו רק תקשיב, תדע שהכל אומר פשטות, אבל אתה אינך אומר דבר, אתה אינך. ורק כשהכל שותק בדידות, אתה... מאת גדול וקטן (מתוך סיפור קצר) בס"ד שנת 71 לספירה. שמי דוד בן שָראֶל, בן כ"ב שנים, ועד לא מזמן גרתי עם משפחתי בעיר התחתונה, אם כי אבי תמיד התעקש שנקרא לה בשמה המקורי – עיר דוד – משום שאין כזה דבר, עליון ותחתון,... מאת - דניאל - (מתוך סיפור קצר) |
תגובות באתר
|