סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס >סיפורת > סיפור קצר

התחבר | הרשמה

יצירות במדור סיפור קצר


במרכז עיר קטנה ונחמדה, היה גן משחקים שתמיד תמיד היה מלא בילדים. היו שם מגלשות וקרוסלות, מתקני טיפוס והמון חול.
והייתה גם נדנדה. נדנדה מעץ, צבועה בצבע בכחול, שכבר קצת התקלף. הילדים אהבו להתנדנד, אבל...
הילד שפחד לרדת מהנדנדה- סיפור...
היי, ערפל. היא מקדמת אותו בברכה, נכנסת אליו ללא היסוס, צוחקת אליו ועליו.
את מפריעה לי, הוא נוהם אליה.
במה אני מפריעה לך? להשתלט על העולם? אתה גם ככה לא מסוגל.
הוא מכחכח בגרונו האפרורי, עד שמוצא...
אי וודאות.
ב"ה
אין אריות במדבר. הרגנו את כולם, כי ככה אנחנו.
אין אריות במדבר, לא במדבר שלנו... המדבר שלנו היום זה אספלט.
אספלט שחור. מדבר לעצלנים, להולכי רגל, מדבר של טכנולוגיה, כי לא רק את האריות הרגנו,...
אין אריות במדבר
רחמים.
רחמים.
בוז.
רחמים.
הוא כבר ידע לקרוא את מחשבות האנשים שחלפו על פניו באופן מדויק, משל היו ספר פתוח.
לא שזה היה קשה, כמעט כולם ריחמו עליו באיזשהו אופן, רבים אחרים היו בזים לו או...
מנגינת החיים
כבר לא היה לי כח לעמוד שם, אבל לא היתה לי ברירה, ולא יכולתי לשבת בצד לנוח, אני היחיד שעמדתי בטרמפיאדה, ואם אני לא יעמוד- אף אחד לא יעצור. הרמתי שוב היד, בתקווה שמישהו יראה.
סובארו ישנה וחבוטה עצרה...
אביב.
ישראל מעולם לא היה איש של מריבות, הוא היה איש נחמד, אוהב שלום ורודף שלום, כל רצונו היה רק לגור בשלווה עם אשתו וילדיו בבית יפה עם נוף לטבע. אך למרבה הצער משאלת ליבו לא מיהרה להתגשם, והוא נוכח לדעת שבניית...
עמ"י וההר - משל וחומר למחשבה....
דמיינו לכם
ילד קטן רץ בשדה חיטה. תלתלים זהובים, חולצה ירוקה. רוח חמה נושפת בו, מרטיטה ריסים וזוויות פה. קרני שמש מחממות ענפי דקל מיובשים שנעים קלות, צל מתנופף על סוכה פתוחה. האוויר מלא ריטוטים....
מי אמר אבא ולא קיבל?
חומוס כחכח בגרונו, מודע לעומק הבעיה מולה ניצב. גם ירומטילדה כחכחה בגרונה, מודעת לעומק הבעיה מולה ניצב חומוס. גם ג"ג כחכחה בגרונה, מודעת ל...

28 אנשי מעשה, בטלה ורוח ישבו סביב השולחן הרבוע שניצב...
הצצה למאחורי הקלעים
בסוד הנבל מגרדייא

פרק א'

כשהלילה פורס את רשתו על שמיי גרדייא והכוכבים נעים במסילתם ומזמרים לא-ל יוצרם את פרק שירתם ותוך כדי זומרים את נצנוצי האור האחרונים שבירכתי הרקיע , הכל נכנס למצודתו...
מנסה ללכת בדרכי הרב סבתו בדרכי...
אין כמעט אנשים רעים. יש אנשים שרע להם. אני אחת מהם, כבר לא מעט שנים. אתם בטוחים שאני אמא גרועה, וגם בתור אדם - אין בכלל מה לדבר. אין אישיות. הכל מחוק מבחינתכם. אני רק האישה ההיא, שמסתובבת ברחוב.
לפני...
רגע לפני חורבן
סיפור לתשעה באב שנכתב בתשעה באב
-------------------------------------------------------------------------
בום.
זה כל מה ש'לָבַן' שמע. הוא פתח את עינו, ונתן פיהוק קטן. הוא הביט מטה אל העיר...
היונים של הכותל
בס"ד

ציר כיסופים. הימים ימים כתומים, ערב הגירוש מגוש קטיף.

ילד קטן, רק סיים את כיתה ה', עומד שם ומתבונן מהצד, אך גם חלק מההמולה הגדולה. הוא לא מבין איך זה קורה, איך הפשע הזה מתבצע....
תשעת הימים
היעד הבא: עורבנית
הוא לא האמין למראה עיניו: קופסאות ענק צהובות, בעלות גלגלים, חלונות וכפות חפירה ענקיות, התקרבו לביתו שביישוב: "יונית" והתחילו לרמוס כל פינה. לא נשאר זכר לשדות התירס ועצי הרימון שנטע...
היעד הבא: עורבנית
נכתב במקור ליום הזיכרון.

היה זה תחילת האביב, בזמן שבו פרחי סבא העיפו מטריותם לבנות לכל עבר. עצי הזית בצדי הכבישים פרחו בפריחה לבנבנה ירוקה ופרחי דם המכבים הניחו לעיני העולם לשזוף טיפות דם בינות...
הבן החמישי.
"זה מה זה לא היה במקום!".
עמי בדרך כלל היה בחור רגוע, פחות או יותר, אבל הצעקה שחטף עכשיו מליאור, בן הדוד שלו – אי אפשר היה לומר שהיא לא הגיעה לו.
אבל עמי לא חשב אפילו להסכים עם ליאור, ובעודם...
מצפים. לגאולה?
בס"ד


האם עצמה את עיניה ונתנה לקול הבוקע של בנה לשאוב אותה אל העבר, אל תחושותיה ואל רגשותיה. באותן הדקות שבהן סלסל בנה את מזמור השבת עברה במוחה כל ההיסטוריה של בנה וכל מה שעבר עליו.
...
ושובו בנים לגבולם
אף אחד לא יודע ממתי, ולמה, אבל הסכר היה שם, נדמה שמתמיד. הוא גם בכלל לא היה סכר כל כך חשוב, או ידוע, ואפילו שם לא היה לו – הוא היה רק סכר שולי כזה, שלא מתייחסים אליו כמעט, ורק בגלל אותו אחד מישהו בכלל...
הסכר
הבטתי על הבננה ברעבתנות.
הפעם, יותר מתמיד, הרגשתי מחוייבות להיאבק בדחף המוזר של אכילת בננה לפני היציאה מהבית. הושטתי את ידי לעבר הבננה תוך שאני אומד במבטי את המרחק שנותר בין ידי לבין הבננה. כשהפרידו...
חוסר הבנ[נ]ה
6, אפריל 2013, מוצ"ש. כבר מאוחר.
כביש ארוך ואחד שמתחבר.
ובחיבור שיירת משאיות חונות, שלוש, ארבע, שש, שבע משאיות. השמינית מוסתרת.
ונהגים ועוד כמה יושבים, וביניהם מפריד רק פק"ל משומש,
והסיפורים...
שנים של אספלט

תגובות באתר