יצירות של הלב והמעין. | יצירות ש-הלב והמעין. אהבה

מונולוג

תרחם ציון

מאת הלב והמעין.
י' באב תשע"ז (02/08/2017)
"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפריה יחוננו"
תשעה באב, תשע"ז. השיר הזה לא מפסיק להתנגן לי בראש,
פעם עם דמעות, פעם כשיבשו כבר.

שלחו לי היום משהו יפה:
תשעה באב זה היום היחיד שאנו צריכים להתאבל רק בשביל ה', לא בשבילנו, כי לה' אין בית.
במהלך השנה הוא אומר לנו להיות בשמחה על אף החיסרון, אבל היום להתאבל על צער השכינה, כי לה' אין בית.
זה
המשך...
4  
קטע

חולי נפש?

מאת הלב והמעין.
י' באב תשע"ז (02/08/2017)
נשמות. נשמות גדולות. כלואות בתוך גוף. מרוב עוצמת הנשמה הוא לא יכול לשאת אותה. כלאות בתוך גוף חולה.
גוף חולה. נפש חולה. נשמה הכי בריאה שיש.
חולי נפש.
וזה כואב, זה עצוב ואולי יכול להיות גם משעשע, מרגיע.
הם יצעקו אחד על השני. יצחקו מהמשפט הכי מפגר. יקראו לעצמם רבנים. יגידו על השני מג'נון בעוד שהם כאלה. יקראו למקום גן עדן באותה נשימה שבה יגידו שהוא אושוויץ. ישאלו שאלות שנראות הכי מפגרות
המשך...
5  
שירה

במעמקי הנפש

מאת הלב והמעין.
ט"ז בתמוז תשע"ז (10/07/2017)
ובמעמקי הנפש
עוד נשאלת השאלה
היכן אתה?
לאן נעלמו עיקבותיך?
עד מתי אמשיך ליפול ולקום
עם לב יבש, אטום.

ובמעמקי הנפש
עוד מתחוללת מהומה
מי אני? לאן?
ואור בקצה המנהרה
ודמעות, ורסיסים
וים של פנסים.

ובמעמקי הנפש
עוד מקננת התקוה
יום יבוא
ואמצא את דרכי בחזרה
אל מחוזות רחוקים
ותשובות למקומות לא פתורים.
המשך...
2  
שירה

הפחד מהחיים

מאת הלב והמעין.
כ"ח בסיון תשע"ו (04/07/2016)
הפחד הזה שעוצר אותך פתאום
מהיכולת להצליח, לחלום
מלנסות
מלא לעשות
מלהשפיע
מלא להפריע.

הפחד הזה שעוצר אותך מהחיים
מלהתמודד עם קשיים
מהדרך הארוכה
מהעצב, מהשמחה
מלאהוב
מהטוב.

הפחד הזה שמשאיר במשבצת ריקה
מבלי יכולת להתקדם או לחזור בחזרה
הפחד שיושב עמוק בפנים
הפחד מהחיים.
המשך...
5  
מונולוג

לחיות בכאב

מאת הלב והמעין.
י"ז באייר תשע"ה (06/05/2015)
"תגידי, לא נמאס לך לחיות כל הזמן בתוך הכאב הזה?" הוא שאל
"אני?" השבתי בפליאה
"את רואה פה עוד מישהו?" ספק שאל ספק אמר
"לא" עניתי והרכנתי את ראשי
"יפה,לא נמאס לך?"
"לא יודעת... וחוץ מזה מי אמר שזאת אשמתי?"
"מי אמר שזאת אשמתך?!" שאל בנזיפה קלה "את זאת שמתעקשת לחיות בכאב הזה, את זאת שלא באמת מנסה לצאת ממנו. זה כאילו נותן לך כח ועושה לך טוב, אבל ביננו את יודעת שזה לא. איפה כל השמחה
המשך...
3  
סיפור קצר

הטרמפיסט

מאת הלב והמעין.
ד' בשבט תשע"ה (24/01/2015)
קטע קצת מצחיק שכתבתי על יום מחייה של ילדה בגיל הנעורים, מבוסס על סיפור אמיתי
"למה אתם מאחרות, מעין?!" שואל כל יום ביומו איל הטרמפיסט בן ה- 30 את מעין. מעין לא עונה, כאילו גוזרת על עצמה שתיקה. אך בליבה אומרת: "אני מאחרת כי זה לא קל לקום כל בוקר מוקדם וליסוע להסעה ולא לאחר אותה! וחוץ מזה מי אתה שתשאל אותי את זה? אתה טרמפיסט בהסעה שלי ולא אני בשלך, ואם הנהג רוצה אז הוא ישאל אותי ולא אתה" אך כמובן
המשך...
1  
סיפור קצר

להתמודד עם הכאב

מאת הלב והמעין.
ט"ז באלול תשע"ד (11/09/2014)
הכל מסביבה רחש וקצף, הכל היה כרוח סערה אחת גדולה, הכל היה כתהו ובהו, אנשים מסביבה כועסים, מתוחים. והיא עומדת שם, מבולבלת, הכל בתוכה התערבב זה בזה, הכל בתוכה בער. והיא אינה יודעת מה לעשות עם עצמה, היא מרגישה שעוד רגע והיא מתפוצצת, אך אין לה את האומץ לספר, אין לה את האומץ לשתף.
ואז היא קמה, מתאוששת וממשיכה הלאה אך עד מהרה היא מוצאת את עצמה באותה סיטואציה כמו בתחילה. וזה לא קורה פעם או פעמים, זה קורה
המשך...
0  
שירה

שתיקה

מאת הלב והמעין.
כ"ה באב תשע"ד (21/08/2014)
השתיקה היא כה קשה
השתיקה מכבידה
היא חונקת
היא כובלת
אני רוצה לענות אבל לא מצליחה
אני מוכרחה להגיב אבל לא רוצה
והיא, קשה
בנתיים אני שותקת
שתיקה רועמת
מחכה לאומץ לענות
מחכה את השתיקה להעלים, לכסות
המשך...
2  
מונולוג

זאת הפעם האחרונה...

מאת הלב והמעין.
ג' באב תשע"ז (26/07/2017)
פרידות. המון פרידות. אני נתקלת בהם יותר מידי, ועכשיו...
אני נוסעת באוטובוס, מביטה בדרך החולפת על פני,
אומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והפלאפל שמאחורי התחנה, ששירת אותי נאמנה ברגעי מצוקה,
קונה עוד אחד אחרון ואומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והשעון, שמחוגיו על השעות הקטנות ואני פוסעת ברחובות,
מסתכלת, אומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והנהג, שהסיע אותי
המשך...
2  
שירה

דרך צלחה

מאת הלב והמעין.
כ"ט בסיון תשע"ז (23/06/2017)
לך,
לך לך אל דרכך, לך לך אל מסלולך.
לך,
תבנה את עצמיך, את שאיפותיך, את עתידך, את אישיותך.
לך,
תגלה עולמות חדשים, תכיר אנשים, תקשיב לצלילים, תחבק אבנים.
לך,
תבין דברים, תסיק מסקנות, תפתח הבנות, תחדש מחשבות, תצמיח רגשות.
לך,
לך לך.
אך אל תתרחק יותר מידי, תשאר קרוב.
אני אצפה בך, אשמור מרחק, ואדאג לך,
אשמח בשמחתך, אבכה את כאבך, אכאב את משבריך,
המשך...
2  
שירה

דם הבנים

מאת הלב והמעין.
י"ח בניסן תשע"ז (14/04/2017)
כקילשון ביד העודר
המעיף רגבי אדמה
השובר את הגדר
כהגה ביד המלח
המסתובב לכל צד
הנעזב לבד
ככדור ביד השוער
הנזרק אל היריב
המתקבל אצל האחר
כמפתח ביד השומר
הנפתח ללא כוונה
הננטש בגינה
כבן ביד אביו
משוטט בדמו
יחד עם יולדתו

השיר נכתב לאחר הרצח במושבה מגדל- היכן שאני גרה.
לזכרם של דור, בנימין ויוסף סלע ונחמן עתיה.
המשך...
2  
שירה

הזדמנות שניה

מאת הלב והמעין.
ט"ז בסיון תשע"ה (03/06/2015)
פספוס,
תחושת החמצה
חיספוס,
והנפש עייפה
כל כך רציתי
כל כך ציפיתי
ובסוף פספסתי
פספסתי את ההזדמנות
אבל אולי זאת טעות?
אולי תהיה אחרת?
ואותה אדע שאני לא מפספסת
המשך...
1  
שירה

השואה והתקומה

מאת הלב והמעין.
כ"ו בניסן תשע"ה (15/04/2015)
הוא ראה אותם לקרונות נדחפים
הוא ראה אותם ממנו הולכים
אבא, אמא, האחים והאחיות
מצטופפים בתוך הקרונות
הוא ראה עוד רבים כמותם
שנפרדים מבני משפחתם
נפרדים בעל כורחם

והוא עומד שם ילד קטן
ילד שזה עתה סיים את הגן
רואה איך מתפוגגים חלומתיו
נפרד בדמעות ממכירו
מי יודע מתי ישוב לראותם
ואולי זה הפעם האחרונה שלו איתם

אם אכן כך יקרה הוא מבטיח
שאותם
המשך...
0  
שירה

כל ישראל אחים

מאת הלב והמעין.
כ"ט בטבת תשע"ה (20/01/2015)
שיר שכתבתי לפני מציאת שלושת הנערים ז"ל

תחושה של חוסר ודאות
תחושה מעורבבת בדאגה ועצבות
אם מחכה לבנה
אך הוא איננו בא

היכן הוא נמצא?
זאת לא תדע
האם הוא בחיים?
גם את זה לא יודעים
והאם עם כאב ואמונה חזקה
מאמינה שבנה יחזור אליה בחזרה
והכאב הוא לא רק שלה,
לא רק של משפחתה
אלא גם של כל עמה
שכ'כ התאחד בזכות בנה

אי שם, ילדה,
המשך...
2  
שירה

אחינו יהונתן

מאת הלב והמעין.
ט' בטבת תשע"ה (31/12/2014)
שיר שכתבתי על יהונתן פולארד

שם, מעבר להרים
בתא חשוך, של הפושעים הכי גדולים
יושב יהונתן, אחינו
שסיכן את חייו בשבילנו
ושאנו חייבים לו את חיינו
יושב והוא חף מפשע
יושב כבר 30 שנה

ואנו את סדר יומינו ממשיכים
לפעמים לא מספיק בשבילו עושים
ופעמים אותו שוכחים
'איך נפלו גיבורים?'

ואולי טעות בדברים
כי יש חלק שלשחרורו מתאמצים
אך הם לא מצליחים
לא
המשך...
4  
מונולוג

פצע שלא החלים

מאת הלב והמעין.
כ"ה באב תשע"ד (21/08/2014)
קטע שכתבתי בתשעה באב בעקבות הגירוש מגוש קטיף
9 שנים אחרי אני מסתכלת בסרטים, רואה, מתגעגעת למקום ההוא ומאמינה שעוד נשוב, 9 שנים של כאב של פצע בלב שעדין לא החלים, אני זוכרת אותי שם, ילדה קטנה בת 4, זוכרת את החילים, את הצעקות את הבכיות ואת התכנונים, אומנם לא גרתי שמה אלא הייתי מהמשפחות שבאו לחזק, אך בחמש השבועות שהייתי שם ליבי נקשר למקום, לאנשים. נכון, הייתי אז ילדה קטנה אז תשאלו אותי מה את זוכרת?
המשך...
8  

הלב והמעין.

 

 

רציתי להיות טוב!

(הרב חנן פורת)

 

 

 

“אם תרצה, בן אדם,

הסתכל באור השכינה בכל היקום,

הסתכל בעדן החיים השמימיים,

איך הם מתפלשים בכל פינה וזווית שבחיים הרוחניים

והחומריים, שנגד עיני בשרך, ונגד עיני רוחך.

התבונן בפלאי היצירה, בחיי האלוהות שלהם,

לא בתור איזה תוכנית כהה, שממרחקים מציגים נגד עיניך,

כי אם דע את המציאות שאתה חי בה.

דע את עצמך ואת עולמך,

דע את הגיוני הלב שלך, ושל כל הוגה וחושב.

מצא את מקור החיים שבקרבך, ושממעל לך, שמסביבך,

את פארי הדרות החיים, שאתה שרוי בתוכם.

עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך,

יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.

אל תכחש בם, פן יכחשו לך.

דרוש אותם, וימצאו לך מיד.”

(הראי”ה קוק זצ”ל)

 

 

מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
סיפור קצר

ילדה, נערה ומה שבניהם

מאת הלב והמעין.
ט"ז בסיון תשע"ה (03/06/2015)
ראיתי אותה, שם, עומדת לבדה, ילדה קטנה, תמימה, קצת מבולבלת. נראה כאילו היא מחפשת משהו. ניגשתי אליה ושאלתי אותה לשמה, היא לא ענתה לי רק חיכה חיוך מתוק וקצת בישן. הושטתי לה את ידי והיא הושיטה לי בחזרה, עיניה הקטנות, הירוקות בחנו אותי במבט מסוקרן ותמים. "מה את מחפשת?" שאלתי אותה. בהתחלה לא ענתה אך אח"כ אמרה בכל מבוייש "אמא". את אמא היא מחפשת, אמא נעלמה לה, היא רק הסתכלה רגע אחד על הצעצועים שבחלון הראוה
המשך...
6  
שירה

החיילים שלנו

מאת הלב והמעין.
כ"ו בניסן תשע"ה (15/04/2015)
לכבוד יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (שיר שכתבתי שנה שעברה)

הם הלכו למלחמות ולא שבו
החילים, כ"כ צעירים מתו
להפרד הם לא הספיקו
וכך גם אנחנו

חיילים שכל החיים היו לפניהם
ובבת אחת נגדעו חייהם
והכל בגלל שרצו לשמור על המדינה
המדינה שאהבו בלב ובנשמה
בזכותם עכשיו ילדים משחקים ברחובות
ואנשים הולכים לקניות
בלעדיהם זה לא היה יכול לקרות

וכמובן
המשך...
2  
קטע

סבא שלי

מאת הלב והמעין.
ט' בטבת תשע"ה (31/12/2014)
שיר שכתבתי על סבא שלי ז"ל כשהיה חולה, שיר שנכתב באמת מהלב

הוא שכב שם במיטה
עם מכשירים בקושי לדבר יכול
ואני עומדת לידו, בו מביטה
"מה את רוצה להגיד לו?" שואל אבא
ואני אומרת מילה אחת: תודה!
תודה על הכל סבא!
זאת הייתה תודה של חשש, של פחד
שזהו, זה הסוף
אבל זאת הייתה תודה אמיתית
תודה עם כאב
תודה מהלב
ואחרי התודה בלי קול ביקשתי
סבא בבקשה תשאר איתי!
ואכן
המשך...
2  
שירה

המפל והאדם

מאת הלב והמעין.
כ"ה באב תשע"ד (21/08/2014)
במפל המים זורמים
מים צלולים, מים נקיים
לפעמים רגועים ושקטים
ולפעמים רוחשים וקוצפים
אך הם תמיד ישארו אותו המים
כך גם האדם
לפעמים שלו ורגוע
ולפעמים מתעצבן כאילו הוא סיר המבעבע
אך תמיד ישאר אותו אדם
בגופו יזרום אותו דם...
המשך...
2