המבט האחרון/ I.T.
תמיד הלכנו ביחד
לאורך השביל
הלכתי איתך
בדמע ובגיל
אבל פתאום
באמצע הדרך הלכת
כמו חלום
אותי לבד השארת.
פזמון: כמו ילד קטן שלך
אני מחכה רק לך
שתחזור אלי.
אני רוצה לראות שוב את פניך
רוצה לראות את המבט האחרון בעיניך.
לא יודע לאן לפנות
הולך בשביל וכואב
ניסיתי להמשיך לחיות
אך בליבי כאב
איך
שירה
הסתרת פניך
י"ב באדר תשע"ה (03/03/2015)
אני זועקת
מקירות ליבי אליך
כפותיי נשואות
רק אליך.
דמעותי מחלחלות
עמוק מני ים
ואומר במר ליבי
היכן אתה אלו-הי?
ובת קול אז תצא מהאופק
ואתמה-
אז מדוע הסתרת פניך
החשכת ממני
החשית דומיה
ולא נעניתי?
אז מדוע כשקראתי אליך
לא מצאתי אותך.
(למען האמת, זה לא כל כך שיר. זה מין סוג כזה של פואמה)
מקירות ליבי אליך
כפותיי נשואות
רק אליך.
דמעותי מחלחלות
עמוק מני ים
ואומר במר ליבי
היכן אתה אלו-הי?
ובת קול אז תצא מהאופק
ואתמה-
אז מדוע הסתרת פניך
החשכת ממני
החשית דומיה
ולא נעניתי?
אז מדוע כשקראתי אליך
לא מצאתי אותך.
(למען האמת, זה לא כל כך שיר. זה מין סוג כזה של פואמה)
2
שירה
גשם בעלטה
י"ב באדר תשע"ה (03/03/2015)
הגשם יורד
זלעפות הוא מתיז
על ראשי המורכן מול הרוח.
שערי מתבדר
ברחוב הסוער
ואני שואל מדוע
איך ולמה הרוע
נכנס אל חיי
והאופק השחור
החשיך את עיני.
בעלטה יורד הגשם
ועיני רטובות
לא מהטיפות
כי אם מדמעות
וראשי המורכן
ונפשי הכמהה
מייחלת שתפציע החמה.
זלעפות הוא מתיז
על ראשי המורכן מול הרוח.
שערי מתבדר
ברחוב הסוער
ואני שואל מדוע
איך ולמה הרוע
נכנס אל חיי
והאופק השחור
החשיך את עיני.
בעלטה יורד הגשם
ועיני רטובות
לא מהטיפות
כי אם מדמעות
וראשי המורכן
ונפשי הכמהה
מייחלת שתפציע החמה.
3
iditush
אז קצת על עצמי:
אני בת שש עשרה, אני אוהבת לשיר,לרקוד,לצייר,לחבר שירים וסיפורים ואני גם מתארת לעצמי שלפחות 70 אחוז מהאנשים פה אוהבים לעשות לפחות דבר אחד ממה שכתבתי...
זהו. קצר ולעניין. אז גוד בי לכולכם!!!
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר