לפעמים אני לוחש
בקשה נוראה -
להחריב את היום
שלי.
לכתוש את היומיומיות
עד דק
שאוכל לנשוף מעליי
נסורת של שיגרה
רסיסים של גבול.
להעמיד את עולמי
על רגל
לחוג חוגה
שתיכלא אותי בתפילותיי.
לזעוק בלחישה
ללילה
שיגולל את האור
יעביר את היום.
ויהי השמש באה
ובשארית אורה
חושפת
תפר בין שמשי
שמנסה לקשור פצע מגליד.
תווך
